שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, דחה על הסף (16.7.23) את בקשותיהם של מנהלי הגוש הגדול בצפון תל אביב לערער על שכר הטרחה שנקבע להם. עוה"ד משה ליפקה, רחל זכאי, גלית רוזובסקי, מיכאל שפטלר (אשר לא ביקש לערער) ואליהו מינקוביץ יקבלו את שכר הטרחה הגבוה ביותר בתולדות המדינה: 348 מיליון שקל - 500,000 שקל לחודש לכל אחד מהם. הגוש הגדול הוא אלפי דונמים בין הירקון בדרום וצומת גלילות בצפון, הים במערב ותוכנית ל' במזרח. השטח שייך לאלפי בעלים ובין היתר ניצב עליו, עד לפני חמש שנים, שדה דב. בשנים 2009-1972 טיפלו בו - בעיקר בהפשרתו לבניית מאות דירות - עוה"ד המנוחים זלמן רוזובסקי (סבא של גלית רוזובסקי), אליהו מירון, אייבי נאמן, משה שוב וברוך גרוס, ועו"ד יובל לוי יבדל"א. המנהלים הנוכחיים מטפלים בו ב-15 השנים האחרונות, כולל במאבק לפינוי שדה דב. הם טענו, כי מגיע להם שכר כפול. שופט בית משפט השלום בהרצליה דאז, יעקב שקד (כיום במחוזי בתל אביב), דחה את דרישת שכר הטרחה של המנהלים והעמיד אותה על הסכום שצוין. לפני חודשיים דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב (הרכב בראשות סגנית הנשיא, יהודית שבח) את ערעורם של פסק דינו של שקד, וכאמור שטיין דחה את בקשתם לערער. הוא אומר שאין סיבה לדיון נדיר בגלגול שלישי: "ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. כמו-כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. בית משפט השלום פסק את אשר פסק בהישענו על הוראות חוזיות כתובות ומפורשות ועל ממצאי עובדה שקבע ביחס לשאלות שבמחלוקת. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בכל אלו, ובצדק". לפני עשרות שנים נקבע, כי שכרם של המנהלים יהיה 8% משווי המקרקעין וכי הוא יינתן בקרקע ולא במזומן. מאחר שששת המנהלים הראשונים קיבלו 3.25% משווי הקרקע, טענו חמשת הנוכחיים ששכרם הוא 4.75% ממנו - ועל כך לא הייתה מחלוקת. המחלוקות העיקריות היו סביב בקשת המנהלים לקבל תשלום גם על חלקה של המדינה בקרקע (50%) ולקבוע שהשכר שלהם הוא נטו כך שעל הבעלים לשלם את המיסים החלים עליהם. שקד דחה את שתי הבקשות, וכאמור שבח דחתה את הערעור, אם כי לא הסכימה עם כל נימוקיו של שקד (ראו קישור משמאל).