עו"ד נריה כהן-מגורי יושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, דהיינו רשיונו יישלל. שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, דחה (16.7.23) את בקשתו של כהן-מגורי לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קיבל את ערעור הלשכה על קולת עונשו בדין המשמעתי. כהן-מגורי עסק בתחום הנזיקין וייצג לקוחות מול חברות ביטוח. הוא היה עורך הסכמי פשרה עם החברות, כביכול בשם הלקוחות, ומקבל לחשבונו את סכומי הפיצויים שסוכמו. בחלק מן המקרים הוא העביר ללקוחותיו סכומים מסוימים, ובמקרים אחרים - אף לא אגורה אחת. כדי להסוות את מעשיו, הוא הציג בפניהם מצגי שווא כאילו ההליכים עודם מתנהלים. הלקוחות גילו את האמת רק כעבור זמן. כהן-מגורי הורשע בבית הדין המשמעתי של מחוז מרכז בלשכה בעשרות עבירות אתיות בשלושה תיקים שונים, שהעיקריות בהן היו שליחת יד בכספי לקוח, הפרת חובת הנאמנות ללקוח, עיכוב כספי לקוח, אי-מתן דיווח כספי ללקוח והעלאת טענות לא נכונות בפני בית המשפט. בשניים מהתיקים גזר בית הדין על כהן-מגורי השעיה לצמיתות, ובשלישי - השעיה לשנתיים. בית הדין הארצי דחה את ערעוריו של ההרשעות, אך הקל בעונשו וגזר עליו תשע שנות השעיה. בית המשפט המחוזי (השופט נמרוד פלקס) קיבל את ערעור הלשכה והשיב על-כנה את ההשעיה לצמיתות. סולברג אומר כי אין כל הצדקה לדיון בנושא בגלגול רביעי. הוא מוסיף: "מגורי מכוון חיציו כלפי כל מי שרק אפשר: שורה ארוכה (מאוד) של לקוחות; התובעת מטעם לשכת עורכי הדין; הדיינים השונים - בבית הדין המחוזי, ובבית הדין הארצי; בעלי תפקידים בלשכה - בהווה ובעבר; לקוח פלוני כיזב בו, במגורי, והטעה את בית הדין; לקוחה אלמונית מעלילה עליו עלילות שווא, בניסיון להתחמק מתשלום שכר טירחה; לקוח שלישי כפוי טובה, ונמנע מלשלם על חוות הדעת הרפואיות ואת תשלומי האגרה ושכר הטרחה; התובעת רודפת אותו 'מאחר שהעזתי להעביר דברי ביקורת כנגדה שפגעו באגו שלה'; אחד מן הדיינים 'כתב בחופזה הכרעת דין ובהמשך גזר דין'; בית הדין הארצי אומנם התערב בגזר הדין, 'אך מטעמים פוליטיים חס על כבודו המדומה של בית הדין במחוז מרכז ולכן לא ביטל לחלוטין את הכרעת הדין'. "הנה כי כן, להשקפתו של מגורי, קולר האשמה תלוי בצוואר כולם, אך הוא זך ונקי; 'אין אדם רואה חובה לעצמו' (בבלי, כתובות ק"ה, ב). ובלשונו של מגורי: 'כל מסע הצלב נגדי הינו פועל יוצא מכך שהחתום מטה בחר להעביר ביקורת כנגד ועדות האתיקה של מחוז מרכז'. כל זאת, חרף העובדה שעל ליבת העובדות המקימות את האישומים - כלל אין מחלוקת... משנמנע מגורי מהבעת חרטה, ומלקיחת אחריות על מעשיו, ומשנמנע גם מלהשיב את סכומי הכסף שנטל שלא שכדין מלקוחותיו, תובעי נזיקין שביקשו פיצוי בגין נזקים שמהם סבלו - הוא אינו כשיר לשמש כעורך דין. הצטברות התיקים כולם אינה מותירה מקום לספק; השעייתו לצמיתות - מוצדקת".