יוני דנינו, ראש מטה מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון: "היבט המקרקעין ביו"ש מייצר חסם אדיר לחברות. זה כרגע עניין מורכב מאוד משפטית ותכנונית, והתפקיד שלנו הוא לייצר הקלה בביורוקרטיה. תכף קם אתר
סלולר בשדה אפרים, שהחברות רוצות להקים אותו, ועדיין זה לוקח כארבע שנים".
דודו כהן, קצין מטה לתקשורת במנהל האזרחי ביו"ש: "חברות הסלולר מחויבות לכיסוי של 90% מהשטח, כל אחת, מבחינת קליטה, על-פי הרישיון שלהן. זה תנאי זהה לזה שבשאר ישראל, כי הרישיון הוא זהה. חצי מיליון התושבים הישראלים ביו"ש לא מייצרים מספיק אינטרס כלכלי לפרוס תשתיות, אלא רק לתת שירות. זה כשל השוק הקיים. אנחנו עובדים על לרתום אותן, אבל יש להן סדרי עדיפות שלהן. אם לחברת פלאפון יש 30 מתקנים להקמה בתוכנית העבודה ל-2023 לכל ישראל, אז באנו ודרשנו לפחות 20% ביו"ש, וגם קיבלנו.
"אין לנו יכולת כיום לאכוף, מלבד ביטולו של הרישיון ביו"ש לחלוטין, וייתכן שכלכלית הן ישמחו מזה. אנחנו בישורת האחרונה של אישור צו עיצומים, שיאפשר לנו אכיפה כלכלית. לפי הצו, ניתן יהיה להטיל קנס של 350 אלף שקל לכל חברה על כל הפרה. היות שעלות תורן היא כמיליון שקל, לא ישתלם להן להיות בהפרה לאורך זמן, והן יבחרו להשקיע בתשתיות. כרגע הצו מחכה לאישור משרד המשפטים, ואני מקווים שכבר במהלך חודש אוגוסט נוכל להחתים את האלוף על הצו והוא ייכנס לתוקף.
"הקמת עוד אתרים ותרנים היא חלק מהפתרון, כמוה גם שיפור תחומי התדרים, שיאפשרו יותר שטח אליו יגיע כל משדר, וכן נושא התרנים הצהליים, אבל אלה לא יכולים להיות פתרון בלעדי. גם לצה"ל של בעיות קליטה בחלק מהאזורים, ויש תרנים שמשדרים אזרחיים יכולים להפריע למערכות של צה"ל, ויש תרנים צהליים שפשוט אין עליהם מקום. צה"ל הולך איתנו בעניין אבל לא בכל מקום יכול לתת פתרון".