רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס התמוטטה בשל תרמיות בעשרות מיליוני שקלים שביצעו בכיריה ובראשם המנכ"ל בנט קפלן, היו"ר יצחק תורג'מן ומנהל הכספים גיא איינס. כך טוען מושאל שטראוס, שהיה בעל מניות ברשת, בתביעה בסך 45.5 מיליון שקל שהגיש (26.7.23) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד בכירי הרשת, בעקבות הסכם פשרה ולפיו הוא זכאי לתבוע אותם ואם יזכה - הכסף יועבר אליו. בעל מניות שלישי היה הרברט סייף, שאינו צד לתביעה; שטראוס וסייף הם תושבי ארה"ב וגלובוס הייתה השקעתם היחידה בארץ (הם החזיקו במשותף ב-75% ממניותיה). לדברי שטראוס, קפלן מעולם לא השקיע מכיסו בגלובוס, בעוד הוא עצמו הזרים לה סכומים עצומים, כולל 62 מיליון שקל כאשר פסגות העמידה לפרעון את ההלוואה שהעניקה לגלובוס (כפי שיתואר בהמשך) והביאה אותה לסף קריסה. קפלן החזיק ב-25% ממניות גלובוס; תורג'מן היה גם יו"ר חברת ההשקעות פולאר. הנתבעים הנוספים הם: דוד קפלן, בנו של בנט קפלן, אותו מינה אביו למנהל הפיתוח העסקי של גלובוס; מירב סיגל, שותפתו העסקית של תורג'מן; בעלה ושותפה העסקי, אריק סיגל; ואייל תירוש, שותפם של בני הזוג סיגל. שטראוס מבקש מבית המשפט לקבוע, כי עסקיה של גלובוס נוהלו בתרמית ולכן על הנתבעים לשאת במלוא חובותיה. הסכום שקבעו המפרקים הוא 189 מיליון שקל, אך לצורכי אגרה שטראוס תובע כאמור רבע מן הסכום. לדברי שטראוס, עד 2014 היה מצבה של הרשת מצוין והיא מומנה בהלוואות בעלים. בסוף אותה שנה היא נטלה הלוואה של 80 מיליון שקל מגופים מוסדיים בראשותה של פסגות ובהשתתפות קרנות השתלמות של מורים וגננות, בריבית של 5% לשנה. בין תנאי ההלוואה נקבעו אמות מידה פיננסיות (covenants) והחברה התחייבה שלא ליטול אשראי נוסף. בכיריה ידעו, כי אי-עמידה בתנאי ההלוואה עלולה להביא להעמדתה לפרעון מיידי. למרות זאת, טוען שטראוס, מתחילת 2015 ביצעו הנתבעים שורה של מעשי תרמית שהעבירו לכיסיהם עשרות מיליוני שקלים מקופת החברה, כאשר גרמו לחברה ליטול אשראי בעסקות שהיה להם עניין אישי בהן. עוד הוא טוען, כי הנתבעים גרמו לחברה להתקשר עימם בעסקות מלאכותיות בהן קיבלה תמורה זניחה (אם בכלל), הם הורו לה לשלם מיליוני שקלים לצדדים שלישיים והטילו עליה התחייבויות בעשרות מיליוני שקלים שנועדו להחליף התחייבויות אישיות שלהם. כל אלו נעשו תוך הסתרת העניין האישי שלהם, רישומים כוזבים בספרי החברה והפרת ההתחייבויות כלפי פסגות, טוען שטראוס. מעשים אלו כללו לדבריו מסירת המחאות ידניות ועקיפת הנהלת החשבונות של גלובוס, רישום עסקות הנשך בכרטסות שונות, שימוש בחשבוניות מזויפות ובחשבוניות עצמיות, רישום תשלומי קרן וריבית של אשראי כ"שכר דירה" ועוד. כתוצאה מכל אלו, רואי החשבון של גלובוס קבעו שדוחותיה לשנים 2016-2015 אינם משקפים את מצבה, פסגות העמידה את האשראי לפרעון מיידי וגלובוס קרסה. לדברי שטראוס, קפלן הציג את תורג'מן כמומחה בעל קשרים שיוכל לסייע לגלובוס לקבל אשראי נוסף או מימון שיחליף את עסקת פסגות; תורג'מן קיבל מן החברה 100,000 שקל בחודש ובסך-הכל 2 מיליון שקל, וקפלן הבטיח לו 5% ממניות גלובוס. בפועל, טוען שטראוס, מינויו של תורג'מן ליו"ר משותף בתחילת 2015 (ללא הסכמתם שלו ושל סייף) היה השלב הראשון בתוכנית המרמה. מיכל סיגל הייתה באותה עת בעלת מניות ודירקטורית בפולאר (בה כאמור כיהן תורג'מן כיו"ר), ואילו לתורג'מן היו זיקות לחברות נוספות שעד מהרה קיבלו סכומים ניכרים מגלובוס.

ריביות נשך, משיכות אישיות, רישומים כוזבים

שטראוס מתאר פעולות פסולות רבות - לשיטתו - להן לדבריו אחראים הנתבעים, ואשר הובילו לקריסתה של גלובוס. ביניהן:

• הנתבעים גרמו באוקטובר-נובמבר 2015 לכך שהחברה תיטול הלוואה ב-3 מיליון שקל מחברת מולקירי שבבעלות מיכל סיגל ובניהולו של תורג'מן בריבית של 15% לשנה; בפועל גלובוס שילמה ריבית נשך של 60% לשנה. במקביל נטלה החברה הלוואה של 2 מיליון שקל מארז גולדשמידט המקורב לסיגל ובאותה ריבית. הלוואות אלו נרשמו בצורה כוזבת בספרי הרשת.

• באוקטובר 2016 נטלה הרשת הלוואה של 9.6 מיליון שקל מחברת אובליגו שבבעלות סיגל, בריבית שנתית של 12%.

• בשנים 2017-2016 העבירה גלובוס לסיגל ותירוש המחאות בסך 7.5 מיליון שקל לביצוע ניכיון וקיבלה 5.6 מיליון שקל בלבד. ההפרש היה ריבית ונרשם בצורה כוזבת כ"עבודות נגרות" שביצע תירוש.

• ביוני 2015 נטלה גלובוס מחברה שבבעלות תורג'מן הלוואה במיליון שקל ל-22 יום ושילמה עליה ריבית של 100,000 שקל (165% לשנה).

• בשנים 2017-2016 קיבלה גלובוס הלוואות בסך 19.5 מיליון שקל מן הבעלים של בתי קולנוע בכפר סבא ובאשקלון (חברות אושירה ומליסרון). הכספים הועברו לכאורה לספקים של הרשת, תמורת שיפוץ בתי הקולנוע; חלק מן הכסף הגיע לסיגל ותירוש.

• בשנים 2016-2015 חתם קפלן על הסכמים לקבלת הלוואות מחברת עמיטק בסך 38.8 מיליון שקל, למימון רכישת מניותיו של יורם גלובוס ברשת. לתורג'מן היו קשרים הדוקים לעמיטק והוא היה איש אמונו של בעליה, יורם עזרי, טוען שטראוס. קפלן העמיד ערבות אישית להלוואות אלו, אך הוא ותורג'מן משכו מגלובוס המחאות ידניות ב-50 מיליון שקל ומסרו אותן לעמיטק כדי לשחרר את קפלן מערבותו. גילוי מעשים אלו הוא שהביא לפסילת הדוחות בידי רואי החשבון ולקריסתה של גלובוס, טוען שטראוס.

• גלובוס חתמה ב-2014 על הסכם אופציה למכירת ה-Imax באילת לרונן אבגי ב-28 מיליון שקל, אך שנה מאוחר יותר מכרה אותו ב-22.7 מיליון שקל בלבד, וזאת בהתבסס על הערכת שמאי כוזבת.

• קפלן משך מן החברה במרמה 10.7 שקל לצרכיו האישיים, כגון רכישת רהיטי יוקרה, חפצי אומנות ושעונים, מכוניות מרצדס ומימון חופשות וטיסות לו ולמשפחתו - טוען שטראוס.

התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יובל נחמני וטרם הוגש כתב הגנה.