בנק ישראל פרסם (יום ד', 2.8.23) את דוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי וקובע כי בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה, אך מזהיר מפני חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. בדוח מזהיר הבנק כי חוסר הוודאות הקיים סביב השלכות חקיקת הרפורמה המשפטית, לצד המשך העלאות הריבית והאטה הצמיחה בעולם - עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני. בדוח קובע בנק ישראל כי "בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים: האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית; והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. אם התהליכים אלו - בארץ ובעולם - יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני". עוד קובע הדוח כי "ההידוק המוניטרי, הנדרש בשל האינפלציה המתמשכת, והתמתנות הצמיחה התבטאו בעלייה של מדדי הסיכון - ועמם התמחור - בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסיים ובעלייה של עלויות האשראי. על-רקע זה מתמודדים משקי הבית והעסקים עם הכבדה של נטל שירות החוב. באשר לכושר ההחזר של משקי הבית ושל המגזר העסקי - קובע הדוח כי "כושר ההחזר נותר איתן. עם זאת, באשראי העסקי עלה סיכון החברות מענף הבינוי והנדל"ן - ענף מרכזי מבחינת החשיפות של המערכת הפיננסית".

המשך החקיקה: פגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית

באשר לתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט, שמובילה הממשלה, הליכים אלו גרמו לעלייה ניכרת של אי-הוודאות שהשתקפה במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה". כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד-צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה. בסיכומו של דבר, במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1 אחוזים, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב-2.7 אחוזים מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה. ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10 אחוזים ותרמה להאצת האינפלציה. מעבר לעלייה במידת הרגישות (vulnerabilities) של ערוצי הסיכון שנרשמה בטווח המיידי, מציינים בבנק ישראל כי הספרות הכלכלית מדגישה, במיוחד, את הטווח הבינוני והארוך בכל הקשור לסיכונים הכרוכים בשינויים מבניים פרמננטיים הנתפסים כמחלישים את עצמאותם של המוסדות. עם אלה נמנים הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בתהליך הצמיחה, וכן פגיעה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק. השלכות של תהליכים אלה עלולים להתבטא בירידה ביכולת למשוך השקעות זרות ובפרט השקעות הון-סיכון, בירידה, בהתייקרות של החוב (החיצוני והפנימי), בירידה באמינות של קובעי המדיניות, ברגולציית יתר של זמינות ההון, בחוסר היעילות בהקצאתו ואף בפגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית.