סיעת העבודה בכנסת והשר לשעבר משה שחל מבקשים מבג"ץ (2.8.23) לבטל את התיקון לחוק יסוד השפיטה, אשר ביטל את עילת הסבירות בפסיקה. זוהי העתירה השמינית בנושא; הנשיאה אסתר חיות קבעה אתמול, כי כל העתירות יידונו באמצע ספטמבר בפני הרכב חסר תקדים של כל שופטי בית המשפט העליון. העבודה ושחל ממקדים את העתירה בשני טיעונים שלא הועלו בעתירות הקודמות: ביטול חזקת התקינות וחשש לפגיעה בטוהר הבחירות. לצד זאת, הם חוזרים על הטענות נגד הליכי החקיקה ובפרט נגד הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, כאשר לטענתם היו"ר שמחה רוטמן "ניצל את סמכותו ודאג לגרוע מיכולתם של בעלי המקצוע וחברי האופוזיציה להשמיע את עמדותיהם ואזהרותיהם". על-פי העתירה, "עסקינן בתיקון חוק אשר הועבר בחיפזון יוצא דופן, המלמד על כוונתה הברורה של היחדה (קואליציה) לייצר 'בליץ' חקיקה פסול, ככלי משחק במערכה הפוליטית, זאת תוך התעלמות מהשלכות הרוחב הקשות שיש בחקיקה זו על אינספור תחומי החיים במדינת ישראל, תוך זילות מופגנת בעמדות המתנגדים לתיקון עד כדי סתימת פיותיהם בדיונים בהצעת החוק, ועל אף ההבנה כי העברת החוק בנוסחו זה, תגרום, הלכה למעשה לקרע עמוק בקרב עם ישראל, קריסה כלכלית, החלשת מערך הביטחון הישראלי וכיוצ"ב". לדעת העבודה ושחל, ביטול עילת הסבירות מבטל גם את חזקת תקינות המעשה המינהלי ממנו נהנות רשויות השלטון, ואשר אותה צריך לסתור מי שיוצא נגד פעולותיהן. בשל כך, גם לא מתנהל הליך הוכחות בפני בג"ץ - אך בלא עילת הסבירות, לא יוכל העותר להוכיח שיקולים זרים בשל סדרי הדין, ולא יוכל לטעון ששיקולים אלו מתגלים בחוסר הסבירות של המעשה המינהלי. במצב זה, הם סבורים, יהיה צורך להחתים את ראש הממשלה או השר הרלוונטי באופן אישי על התצהיר המלווה את תגובת המדינה לבג"ץ; המדינה תהיה חייבת להסכים להוצאת צו על תנאי; ולאחר מכן יהיה עליה להסכים למילוי שאלונים וחקירת המצהירים - דהיינו, שינוי יסודי של סדרי הדין בבג"ץ. לגבי טוהר הבחירות - ובמיוחד הבחירות המוניציפליות בעוד שלושה חודשים - נטען בעתירה, כי "לא מן הנמנע ששר הפנים, בהשתייכות פוליטית זו או אחרת, יעשה שימוש בסמכותו זו להתקנה או אי-התקנת תקנות חדשות, אשר מהותן תיטיב עם הבחירה מועדפת עליו ועל בוחריו, תוך פגיעה באיזון הנדרש לשם קיום בחירות ראויות ומאוזנות". בלא עילת הסבירות, לא יוכל בג"ץ לבחון צעדים כאלה (למשל: תיקונים בספר הבוחרים, נגישות הקלפיות או הצבת מצלמות בהן), אשר יוצגו באצטלה עניינית אך בפועל יביאו "לדיכוי הצבעה במגזרים מסוימים או עידוד הצבעה למגזרים אשר שר הפנים או הממשלה חפצה ביקרם". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אור ירקוני, עומרי שגב ואורי אלדר.