הוראות התקנות יחולו על מכרזים שהמועד האחרון להגשת הצעות טרם חלף, זאת בניגוד לנהוג בשינוי תקנות - המוחל רק ביחס למכרזים שטרם פורסמו.
בנוסף, אישרה הוועדה תיקון קבע לתקנות הוכחת ייצור הטובין בארץ, לפיו, רק הזוכה במכרז יידרש להגיש אסמכתאות המוכיחות את עמידתו בהוראות התקנות (אישור רואה חשבון בדבר שיעור המרכיב הישראלי במחיר ההצעה). בשלב הראשון תידרש רק הצהרה.
הרקע הוא חוק חובת המכרזים מכיר ביכולת הממשלה לקבוע בתקנות, הוראות שיאפשרו העדפות מסוימות במכרזים- העדפה של תוצרת
הארץ, העדפה בשל התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינ"ל והעדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית.
תקנות תוצרת הארץ קובעות כי אם המדינה או תאגיד ממשלתי מפרסמים מכרז לרכישת טובין, אחד מתנאיו יהיה העדפה להצעות רכישה מתוצרת הארץ. בפרט נקבע כי הצעות יועדפו אם המחיר שלהן אינו גבוה ב-15% ולעיתים ב-10% ממחיר ההצעות שאינן תוצרת הארץ. עוד קובעות התקנות כי "מתוצרת הארץ"- משמעותו שהמרכיב "הישראלי" יהיה לפחות 35% ממחיר ההצעה.
באוגוסט 2015 הותקנו תקנות העדפת תוצרת הארץ כהוראת שעה לחמש שנים ובמסגרתן נקבעה העדפה עודפת לטובין מאזור עוטף עזה. העדפה זו פקעה ב-2020, ובהחלטת ממשלה מאפריל 2023, נקבע כי שר האוצר יקדם תיקון שייקבע בסדר זהה.
יו"ר הוועדה ח"כ
שמחה רוטמן: "אלו אנשים שפרנסתם תלויה בדבר והם מגינים עלינו בגופם. זו תקלה חמורה שהדבר הזה לא התרחש מ-2020. אנחנו חצי שנה אחרי הקמת הממשלה והנושא יובא לאישור. השאלה למה זה לא קרה עד עכשיו במקומה. זהו עוד אחד מהנזקים של חוק ממשלת החילופין שמייצר הרבה שחקני וטו ולא מצליחים להתכנס לשום דבר.
"נושא המכרזים הוא פלסטר, שמייצר העדפה והטיה לטובת מי שמייצר לשוק הממשלתי ולא לפרטי, וכך הופכים את האנשים שרוצים לעזור להם לתלויים בעולם הממשלתי. ברמה המידית יש מפעלים שנוצרה להם תלות בעבר ואנחנו כמדינה לא מצאנו את הדרכים לעזור להם. אני מקווה שזו הוראת השעה האחרונה, כי העידוד המרכזי הוא שלא תהיה מלחמה עם עזה".
בהתייחסו לתיקון הקבע, הנוגע להוכחת העמידה בהוראות התקנות, אמר כי מדובר בתיקון חשוב, המצמצם ביורוקרטיה, מוזיל עלויות, מייתר מכרזים ומשפר תחרויות.