הסניגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד-כנען, מתריעה בפני השר איתמר בן-גביר על כליאת מאות עצירים בתנאים מחפירים ותוך פגיעה קיצונית בזכויותיהם. לדברי מיסד-כנען, למרות שהמדינה הצהירה בבג"ץ שהיא מפסיקה להלין עצורים בתחנות משטרה - התופעה קיימת ואף מתרחבת. מיסד-כנען פותחת באומרה (7.8.23): "בימים אלה אנו עדים למשבר כליאה חריף המתבטא בצפיפות חריגה במתקני שב"ס ובהלנת עצורים בתחנות משטרה אשר אינן מיועדות לכך, תוך פגיעה קיצונית בזכויות הכלואים. כלואים רבים מוחזקים בתנאים מחפירים הכוללים שהייה ממושכת בתאים ללא שירותים ומקלחת, לינה בישיבה או על רצפה חשופה, מזון בלתי הולם והיעדר גישה מספקת למי שתייה, תנאי היגיינה ירודים, היעדר נגישות לטיפול רפואי, ועוד. להבנתנו, מדובר בתופעה נרחבת ונראה כי ממדיה הולכים וגוברים". לדברי מיסד-כנען, בעוד במתקני השב"ס יש מקום ל-14,500 בני אדם, מוחזקים בהם 16,000 איש, ורק מחציתם זוכים לתנאי המחיה המינימליים שקבע בג"ץ (4.5 מ"ר לאיש). נציגי הסניגוריה ביקרו בחודש שעבר בבית המעצר ניצן ודיווחו על ערבוב אסירים ועצורים בניגוק לחוק, שינה על גבי מזרונים על הרצפה והעדר מאווררים. במצב זה, ממשיכה מיסד-כנען, שב"ס אינו קולט עצורים והללו מוחזקים בתחנות המשטרה למרות שאינן ערוכות לכך אלא לכל היותר לשהות של מספר שעות. בתאי השהייה הקצרה אין מיטות, מזרונים, שירותים ומקלחות. תאים המיועדים להלנת עצורים מוזנחים מזה שנים והמשטרה אינה ערוכה לספק להם מזון, מי שתייה וכלי רחצה. בעקבות עתירה שהגישה אשתקד האגודה לזכויות האזרח, הודיעה המדינה לבג"ץ בדצמבר שעבר על הפסקת הלנת עצורים בתאי שהייה ועל צמצום כמעט לאפס של הלנה בתאי מעצר. אולם, ממשיכה מיסד-כנען, "בחודשיים האחרונים מצטיירת תמונה מטרידה ביותר של תופעה נרחבת וכלל ארצית במסגרתה מאות עצורים מוחזקים בתחנות משטרה שונות ברחבי הארץ, שבחלקן תאי שהייה בלבד". מדובר לפחות ב-20 תחנות ובהן נתניה, לב הבירה, תל אביב צפון, לב תל אביב, חיפה, נהריה ודימונה. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטות של בתי המשפט, אשר התייחסו לתנאים קשים אלו ואף להעדר טיפול רפואי לאחר ניתוח. בחודש שעבר ביקרו נציגי הסניגוריה בתחנת בת-ים, בה יש תאי מעצר, ומצאו ש"התאים מלוכלכים, מוזנחים, ואינם מאווררים כלל וכי תנאי ההיגיינה בהם ירודים; המקלחות ממוקמות מעל שירותי 'בול פגיעה' ואין בהן מים חמים; אין גישה למי שתייה; ולא סופקו לעצורים סדינים ושמיכות". מיסד-כנען מתריעה: "הלנת עצורים בתחנות המשטרה מלווה בפגיעה קשה ובוטה בזכותם החוקתית לכבוד, ובזכותם לתנאי כליאה הולמים. החזקת עצורים בתנאים אלו אף כרוכה בפגיעה בזכותם להליך הוגן, ומעלה חשש מוגבר להודאות שווא בחקירה. ויוזכר, כי מדובר בעצורים המצויים בשלב ראשוני של ההליך, שהתשתית הראייתית העומדת כנגדם היא קלה וראשונית בלבד וחזקת החפות עומדת לזכותם במלוא עוצמתה".