|
בעניין הסימון, החובה הקיימת בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017, הדורשת לסמן סמלים אדומים בקדמת האריזה, מעל סף מסוים של סוכרים, נתרן ושומן רווי, תישאר על-כנה. - טיוב המסלול האירופי - בהמשך לתיקונים שנעשו זה מכבר, מוצע להרחיב בצעדים נוספים:
- קבלת אישור מיידי לרישום יבואן נאות - מבלי להמתין 10 ימים לבדיקת שירות המזון, כקבוע היום בחוק.
- הסרת הדרישה בהצהרה ל"קשר עם יצרן המזון, באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, כקבוע בתוספת השלישית לחוק המזון.
- מתן אפשרות להגיש שטר מטען המעיד על יבוא מסחרי של המוצר לשיווק באירופה במקרה שמדובר ביבוא מזון שיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי.
- קביעת מסלול לייבוא תוספי תזונה ליבואנים נאותים, המבוסס על הצהרה, ואימוץ התקנה האירופית בנושא, בשינויים המחויבים.
- קביעת מסלול חדש - "יבואן נאות של תוספי תזונה" - מסלול מחייב (ולא וולנטרי) מבוסס הצהרה ועם תיק מוצר מלא והתחייבות שהמוצר עומד בדרישות חקיקת המזון ושאינו מכיל רכיבים שאינם מאושרים בישראל.
- שחרור של תוספי התזונה בתחנות ההסגר ייעשה בהתאם לניהול סיכונים.
- השוואת דרישות לגבי יצרנים מקומיים.
- פיקוח ואכיפה מבוסס סיכונים, על יבואנים ויצרנים מקומיים.
- אימוץ התקנה האירופית 2002/46, לעניין תוספי תזונה תוך התאמות לדרישות בישראל ("בתנאים ובהחרגות"), לרבות בהחלה מודרגת ככל שיש צורך, על בסיס ניהול סיכונים (מהלך שיאפשר לייבא תוספי תזונה שמכילים רכיבים שטרם אושרו בישראל).
מהלכים אסטרטגיים ארוכי-טווח: - מתווה לבחינת הקלות לאימוץ הסטנדרט האירופי לליסטריה - תקנה 2073/2005 לעניין מזהמים מיקרוביולוגיים על מזון כמו גם יתר התקנות המאומצות, לא אומצה במלואה, אלא בתנאים ובהחרגות הקבועים בתוספת השנייה א' לחוק המזון. מדיניות שירות המזון הארצי בנוגע להליך אימוץ חקיקה אירופית הוא אימוץ והתאמה של כל סביבת האסדרה בה פועלת החקיקה שאומצה. בין המזהמים המפורטים בתקנה האירופית, מצוי חיידק הליסטריה.
לנוכח ההבדלים בין אירופה לישראל, לא אומצה הנורמה האירופית לעניין ליסטריה, באופן מלא. והנורמה הקיימת בישראל לגבי מזונות מסוימים, הקובעת אפס סובלנות לליסטריה, נותרה בעינה (באופן דומה לנהוג בארה"ב). עם זאת, שירות המזון מעוניין לקדם עבודת מטה מקצועית לאימוץ הסטנדרט האירופי בקשר לליסטריה. תהליך זה יכלול את השלבים המפורטים להלן וייושם במקביל לדרישה החלה על כלל יצרני המזון ליישום מערכת בקרת איכות עצמית המושתתת על עקרונות "יצרן נאות" (HACCP). - איסוף נתונים על השכיחות והריכוז של ליסטריה מונוציטוגנס במוצרי מזון.
- איסוף נתונים על הרכב הדיאטה המקומית ביחס למוצרים תומכי גידול ליסטריה מונוציטוגנס.
- איסוף נתונים אפידמיולוגיים על מקרי ליסטריוזיס במזון.
- ביצוע הערכת סיכונים יעודי למיקרוביולוגיה.
- קביעת רמת ההגנה המתאימה appropriate level of protection (ALOP)
- הערכת השפעות של אימוץ הנורמה האירופית של 100cfu/25gr ליסטריה מונוציטוגנס במזון;
- ניטור מתמשך של שכיחות החיידק במוצרי מזון שלגביהם קיים סיכון להימצאות ליסטריה, עם המעבר לאימוץ הנורמה האירופית של 100cfu/25gr, הכולל:
§ יצירת נגישות ויכולת חיזוי צמיחה מיקרוביולוגיים ויצירת תקנות לסימון חיי מדף לאחר פתיחה ובמיוחד למזונות תומכי גידול ליסטריה ובפרט כאלה שאין להם מעכבי גידול ליסטריה וששיטת השימור מבוססת רק על פיסטור או טמפרטורה כגון: חומוס ללא חומר משמר. § שדרוג עבודת מעבדות בריאות הציבור לביצוע בדיקות מעבדה לליסטריה מונוציטוגנס בהיקף רחב, הן מדיגומי מזון והן מדיגומי סביבה, הן לנוכחות החיידק (בדיקה איכותית) והן למספרו במזון (בדיקה כמותית). - מעבר לשיטת אחריות על כלל העוסקים במזון ליישם מערכת בטיחות מזון עצמית מבוססת ניתוח סיכונים (HACCP):
מהלך משמעותי של הרפורמה הוא מעבר ליישום הדרגתי ובשלבים של חובת HACCP עבור כל עסקי המזון, כפי שנהוג באסדרה האירופית ולא רק לבעלי רישיונות יצרן, כולל בתי אוכל, אולמות שמחה, מרכולים וכו'. מהלך זה ילווה במערך הכשרה והסברה מתאימים. - המשך הידוק הקשרים עם מאסדרים מקבילים באירופה ומאסדרים אחרים במדינות מפותחות על-מנת לשפר את כושר ההסתמכות הדו-כיוונית בין שירות המזון בישראל לבין מאסדרים מובילים בעולם.
- הסדרת מעמד פורמלי של משקיפים ברשויות המוסמכות באיחוד האירופי, על-מנת להגיע להרמוניזציה מלאה מול האסדרה האירופית והכרה הדדית.
- צעדים אלה כוללים חיבור ישיר למערך האסדרה של האיחוד האירופי, טרם כניסתה לתוקף לשם קבלת עידכונים שוטפים בנושאים אסדרתיים ושיקופם לתעשיה המקומית (יצרנים ויבואנים) על-מנת לשפר את רמת הוודאות והתאימות האסדרתית במדינת ישראל.
- חיבור למערכות ההתרעה של מאסדרים מובילים במזון, בנוסף למערכת ה- RASFF האירופית על-מנת לקבל דיווחים על אירועים חריגים ברמה עולמית לצורך מעקב שוטף למניעת תחלואה ממזון בישראל ולדיווח בעת הצורך על אירועים חריגים בישראל.
|
