רק כמחצית מהמשתמשים בגינות הכושר הציבוריות עושים זאת למטרות אימון, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Cities & Health. "השימוש בגינות הכושר למטרות אימון נמוך יחסית לתפוסה האפשרית, ולמיקום גינות הכושר יש השפעה מכרעת על השימוש בהן. במחקר נמצא כי בגינות כושר הממוקמות בפארקים או בחופי הים ממוצע המתאמנים לשעה גבוה פי שישה: 9.7 מתאמנים לשעה לעומת 1.5 מתאמנים לשעה. למרות שהגינות בפארקים ובחופים הן רק שליש מסך הגינות, נצפו בהן 78% מהמתאמנים. "יש יתרון להימצאותם של מתקני כושר בפארק או בחוף הים המאפשרים שילוב עם פעילות אירובית. בתכנון מיקום גינות אלה יש להתחשב באפשרות לשילוב פעילות אירובית", אמרו החוקרות. גם הגיל היווה השפעה על אופן השימוש במתקנים: מסך כל המשתמשים, 89% מתוך בני הנוער והילדים העדיפו להשתמש במתקנים למשחק. לעומתם 90% מקרב בני ה-60 ומעלה ביצעו אימון. בקרב כלל המשתמשים בגינות הכושר יש פי 1.5 בנים/גברים לעומת בנות/נשים ובקרב המשתמשים בהן לאימון יש פי 2.5 גברים מנשים. זאת בעוד שיעור הילדות עד גיל 12 בגני הכושר נוטה מעט לטובתן לעומת שיעור הבנים (בהתאמה 53%, 47%). "תוצאות אלה דומות למחקרים שנערכו בקנדה, אוסטרליה ופולין. במיעוט מהמקומות המצב היה שונה. בהודו היו תלונות על מחסור במכשירים ובטאיוון אף נצפו פי 3 מתאמנים", אמרה פרופ' בראון-אפל. "גינות כושר קהילתיות יכולות לספק סביבה לקידום פעילות גופנית תוך שמירה על שיווין ונגישות לכלל הציבור. קידום השימוש בהן בכלל המרחב העירוני ובפרט בסמוך לשכונות העירוניות חשוב במיוחד עבור מבוגרים ותושבים שאינם יכולים לנסוע לחופים ולפארקים", סיכמו החוקרות.