ברשות להגנת הפרטיות מתקבלות תלונות מעת לעת, המצביעות על הימצאות מסמכים נגישים המכילים מידע רגיש של תלמידים בפלטפורמות ברשת. בין הנתונים שנחשפו ניתן למצוא דפי ציונים, זיהוי תלמידים בשמם ובמספר תעודת זהות, וכן מסמכים הנוגעים ללקויות למידה, למצבים רפואיים ולראיונות אישיים. מערכות אלו, הפועלות בדומה לכל אתר אינטרנט אחר באינטרנט, מגיעות עם סיכונים אינהרנטיים לאבטחת המידע. הן דורשות ניהול נכון ואמצעי הגנה מפני הפרות פוטנציאליות. חיוני להכיר בכך שפלטפורמות אלו שואפות לא רק לשפר את היעילות האקדמית אלא גם להבטיח את ההגנה המרבית על מידע אישי.

פגיעות נפוצה המנוצלת לעתים קרובות היא ספריית הרישום ("ליסטינג"). תכונה זו מאפשרת לשרת להציג תיקיות, מה שעשוי להעניק גישה למסמכים. בעוד שהספרייה עצמה עשויה שלא להוות איום אבטחה, הנגישות שלה למידע אישי מהווה סיכון פרטיות חמור. מצב זה מטיל על המוסדות האקדמיים אחריות להקפיד על חוק הגנת הפרטיות משנת 1981. ניתן לטפל בחולשות של ספריית הרישום בשתי חזיתות. ראשית, ניתן להסיר מידע אישי מתיקיות בגישה פתוחה. שנית, יש להגדיר שרתים כך שימנעו הוספה לאינדקס של תיקיות, ובכך להגביל את הגישה החופשית. חשוב להדגיש את החשיבות של יישום בקרות גישה נאותות, כולל אימות רב-שלבי, כדי למנוע גישה לא מורשית לנתונים רגישים. גם האינדקס של גוגל מציג דרך פוטנציאלית לדליפות מידע. כל מסמך המאוחסן במסדי נתונים יכול להיסרק על-ידי ה"סורקים" של גוגל. כתוצאה מכך, חיוני ליישם בקרות גישה אפקטיביות שמונעות מגוגל לסרוק מסמכים מוגנים.

בנוסף לאמצעים טכניים, טיפוח המודעות הוא בעל חשיבות עליונה בקרב סטודנטים, סגל אקדמי ועובדי מוסד. יש להתאים תוכניות הכשרה לתפקידים של כל קבוצה בסביבת הלמידה המקוונת. תוכניות כאלה צריכות להדגיש את הצורך לטפל במידע רגיש בצורה אחראית ומאובטחת. בסופו של דבר, מוסדות להשכלה גבוהה נושאים באחריות לשמירה על המידע האישי של סטודנטים, סגל וצוות המאוחסן במאגרי המידע שלהם. שימוש במדיניות "אפס אמון" כלפי משתמשי מערכת ויישום בקרות מפצות כדי לנטרל כשלים פוטנציאליים הם אמצעים נבונים להבטחת אבטחת מידע. המסמך שפרסמה בעניין הרשות להגנת הפרטיות משמש כמשאב מנחה ואינו מחליף או ממצה את החובות המוטלות על המוסדות האקדמיים על-פי חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) משנת 2017.