פרקליט המדינה, עמית איסמן, מותח ביקורת (4.9.23) על הגיבוי הפומבי והמיידי שמעניק השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, לשוטרים החשודים באלימות כלפי מפגינים נגד הרפורמה המשפטית. הוא גם מדגיש, כי פרקליטות המדינה איננה פרקליטות הממשלה, אלא מופקדת על האינטרס של הציבור כולו. איסמן אומר: "הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית. זכותו של הפרט להביע את התנגדותו ומחאתו ללא חשש וללא מורא, באופן חוקי כמובן, כנגד מהלכים אותם מקדמות הרשות המבצעת והמחוקקת ושהפרט סבור שיש בהם כדי לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק". המשטרה היא המופקדת על האיזון בין זכויות אלו, בעוד הפרקליטות צריכה לטפל בהפרות חוק מצד מפגינים ובאלימות בלתי מוצדקת מצד שוטרים. "פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל", מדגיש איסמן. "פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה. תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על-ידי הממשלה בכלל ואף לא על-ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט. "דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על-ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על-פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה. "פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה. עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על-פי הראיות ועל פיהן בלבד. ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. "לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה. מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות".

דוחה את הטענות לאכיפה בררנית

איסמן הדגיש, כי ההחלטות בתיקים יתקבלו בצורה מקצועית בלבד. "אנו עיוורים לזהות החשודים ולהשתייכותם. אין בכוונתנו לפעול על-מנת לשאת חן בעיני איש - לא בעיני התומכים ולא בעיני המתנגדים, לא בעיני הדרג המיניסטריאלי ולא בעיני אנשי המחאה. ברור לי שמקום בו איננו בוחרים צד אנו זוכים באופן בלתי נמנע לביקורת משני הצדדים גם יחד... דווקא בעת הזו, יותר מתמיד, רגלינו הערכיות והמקצועיות נטועות עמוק בקרקע. ההחלטות ימשיכו להתקבל על-פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד". איסמן יוצא נגד הטענות לאכיפה בררנית, במיוחד מול תקופת ההינתקות (אם כי לא ציין זאת במפורש), ואומר: "אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות. אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, כפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות. במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני. בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג". לסוף התייחס איסמן, שוב במרומז, למחאת יוצאי אתיופיה בעקבות דריסת הילד רפאל אדנה: "התקופה בה אנו נמצאים כך נדמה היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים - שלא לומר מלהגים - כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה. "בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה. כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על-ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על-מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו. "לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על-מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על-מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן".