סנ"צ איתן עמר, משטרת ישראל: "המשטרה והפרקליטות בתוך החוויה וחשוב לנו לתת את הטיפול הטוב ביותר במה שיש לנו ואכן קיים מחסור חמור בכוח האדם. עם זאת, אחוזי הירי באירועים בחברה הערבית היום הם אפסיים ביחס ללפני 15-10 שנה. אנחנו מזהירים את בני המשפחה מראש שאם יהיה ירי יגיע כוח של המשטרה ויפזר את האירוע והיו גם מקרים של מעצרים במהלך חתונה. ברמלה ובלוד בחצי השנה האחרונה למעלה מ-90% ממקרי הירי הם במתחמים מסוימים". נצ"מ זיו שגיב, משטרת ישראל הוסיף: "בשנה שעברה נפתחו בעיר רמלה 79 תיקי תפיסת אמל"ח, ב-63 הוגש כתב אישום, וכ-70 תיקי ירי. השנה נפתחו מתחילת השנה עד סוף אוגוסט כבר קרוב ל-90 תיקי אמל"ח, מתוכם ב-34 כבר הוגש כתב אישום, ואנחנו צופים שנגיע ללמעלה מ-130 תיקים. זו עלייה של כמעט 70%. גם בלוד, בירושלים ובעכו נרשמת מגמה דומה במספר תיקי האמל"ח. ברמה הארצית מתחילת השנה בוצעו מעל 60 סיכולים של אירועי ירי, הוגשו 23 כתבי אישום, נעצרו 122 חשודים ונתפסו 1,758 פריטי אמל"ח. במבצע 'מסלול ירוק' שהחל בחודש אפריל הוגדרו 365 יעדי אדם - מתוכם 64 כבר נעצרו. בנוסף, מתחילת השנה תפסנו למעלה ממילארד ש"ח במסגרת הפעילות נגד הפשיעה".
ח"כ לימור סון הר מלך אמרה בהתייחס לדברים: "משמח לשמוע שיש התייחסות רצינית להפקרות בתחום הנשק במגזר הערבי. הרי אם היה יהודי שמחזיק נשק בלתי חוקי לא הייתה עוברת שעה והוא היה עצור. האפליה באכיפה ברורה". עם זאת, ביקשה ח"כ סון הר מלך מהמשטרה לחשוף מה היקף ההברחות ואחזקת הנשקים שאינם נתפסים: "אם הנתונים מראים שיש תפיסה של אלפי נשקים ואנחנו יודעים שיש עשרות ואולי מאות אלפים זה אומר שיש עוד דרך". עוד ביקשה חברת הכנסת את עמדתם של נציגי המשטרה ביחס לכניסת השב"כ לטיפול בתחום הנשק הבלתי חוקי והאלימות בחברה הערבית. נצ"מ זיו שגיב השיב: "יש מחיר לכניסת השב"כ לחקירות המשטרה, אנחנו לא בטוחים שאנחנו רוצים שהשב"כ יחליף את המשטרה, יש שיתופי פעולה במקרים מסוימים". ח"כ
טלי גוטליב התייחסה גם היא לנושא ואמרה: "החלטה של מעורבות השב"כ היא של הממשלה. אין צורך פה בחקיקה. הממשלה צריכה להבין שזה צו שעה כי זה כמו טרור, בתוך מדינת ישראל. אני לא צריכה שיתערבו בחקירות המשטרה, היא יודעת את העבודה, אבל לשב"כ יש כלים אחרים להגיע לאדם ולמידע. צריך להפעיל שיקול דעת, להרחיב סמכויות ולהתוות מדיניות בעניין".
ח"כ עאידה תומא סולימאן ביקשה להעלות במסגרת הדיון את נושא לא קשור - טיפול הממשלה בתופעת האלימות בחברה הערבית. לדבריה: "מרחץ הדמים בחברה שלנו מחייב הכרזה של המדינה על מצב חירום. הגענו כבר ל-168 נרצחים מתחילת השנה וזאת מבלי לדבר על עוד מאות פצועים שיחיו כל חייהם עם נכויות כאלה ואחרות וילדים שחווים טראומות יום יום. הממשלה הזאת מתעלמת על מה שקורה באוכלוסייה הערבית. הם נהנים לראות אותנו מתבוססים בדמינו. מה שעומד על סדר יומה של משטרת ישראל זו החלטה פוליטית וכרגע הנושא הזה הוא לא באג'נדה של השר לביטחון לאומי. מה שבטוח הוא שביטחון לא קיבלנו - לא לאומי ולא אישי".
ח"כ לימור סון הר מלך, גם היא מיוזמי הדיון, השיבה לדברי ח"כ תומא סלימאן: "אי אפשר לדבר בשני קולות. להגיד שנורא ואיום שלא מטפלים בפשיעה אבל מצד שני כשמביאים חקיקה שתאפשר טיפול ואכיפה רצים ואומרים שזו גזענות ופאשיזם. אם יש נשק, צריך לקחת אותו ויש דרכים לעשות את זה. מי שנלחם במשטרה מונע את זה, זו צביעות איומה וזה לא יעבוד לכם". לאחר הדברים התפתח עימות חריף בין ח"כ תומא סוליאמן לבין ח"כ לימור סון הר מלך וח"כ
צבי סוכות, בסיומו עזבה ח"כ תומא סלימאן את חדר הוועדה.
לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ צבי פוגל: "על אף כל הנאמר כאן, אני חושב שאנחנו בכיוונים טובים- רוח השר מפעמת והמשטרה מבצעת עבודה ראויה. אני מכיר את מגבלות כוח האדם והאמצעים ואני רואה את השיפור שחל גם בעבודה וגם בהישגים. נפעל בתקופה הקרובה לחיזוק המשטרה ואמליץ לשר ללכת לכיוון שבו כוח האדם בעיר נקבע על-פי האיומים ואתגרי המציאות שבה ולא לפי תקן אופי היישוב. אני מאוכזב שעיריית רמלה לא שלחה נציג לדיון, אנחנו נפעל לקידום של טיפול בבנייה בלתי חוקית בעיר ובהשתלטות על שטחים. בנוסף, אמליץ פעם נוספת למשרד לביטחון לאומי להציף יותר את עניין המצלמות והתאורה לעיר בטוחה וליישם את נוהל החתונות ברמה הארצית. נמצא את הדרך לחוקק ולהכניס גם את נושא הזיקוקים לארסנל הנשק ולתת מענה מספק גם לטיפול בנושא הזה".
