רשות מקרקעי ישראל אפשרה לבני זוג לרכוש קרקע במושב, למרות שהם הגישו לה תצהיר שקרי ולמרות שהעסקה התבססה על חוזה בלתי חוקי עם חוכרי הקרקע שהעניק להם תשלום פסול. כך מגלה פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אמיר טובי. עוד עולה ממנו, כי עו"ד כרמית נעמן חתמה על התצהיר השקרי - ואז ניסתה לטעון שלא שמה לב על מה היא חותמת. יורם קטן ומיכל קטן מכרו לכרמית נעמן ואשכול נעמן בשנת 2018 חלקה בת 21 במושב בצת שבגליל המערבי, תמורת 3.1 מיליון שקל. בפועל, התשלום היה בעד המלצתם של בני הזוג קטן בפני אגודת המושב לקבל את בני הזוג נעמן כחברים במושב וכך לאפשר להם לרכוש את הקרקע (שהוא חוכר מהרשות). טובי מדגיש (30.8.23) כבר בתחילת פסק הדין: "מדובר בהסכם שלידתו בחטא, שכן אסור היה לתובע [קטן] לגבות כספים כלשהם בעבור אותה המלצה, מה גם שאין ולא היו לו זכויות קניין בנחלה, אותן יכול היה להעביר לנתבעים. שני הצדדים ידעו כי ההמלצה ותשלום התמורה בגינה עומדים בבסיסו של ההסכם, הגם שאסור היה להם להתקשר בחוזה מעין זה בהיותו נוגד את הדין ואת תקנת הציבור". נעמן שילמו 2 מיליון שקל, אך הצדדים הסתכסכו. קטן תבעו לבטל את החוזה ולקבל בחזרה את הקרקע תמורת השבת הכסף, או לחלופין לקבל את היתרה, תוך שהם מודים שהחוזה היה בלתי חוקי וטוענים שלמדו על כך רק בדיעבד ולאחר שהחליפו את עורכי דינם. נעמן טענו תחילה שהחוזה כשר, אך לאחר מכן אישרו אף הם שהחוזה היה בלתי חוקי - אך טענו שלא ידעו שהקרקע אינה שייכת לקטן. הם גם תבעו פיצוי של מיליון שקל בטענה שבני הזוג קטן עקרו חלק ממטע האבוקדו שהיה נטוע על הקרקע. טובי אומר כי שני הצדדים ידעו שאין המדובר בחוזה מכירה אלא בתשלום תמורת ההמלצה לקבל את נעמן כחברים במושב, ולכן הצהרותיהם בו לא היו אמת. הוא דוחה לחלוטין את טענת נעמן כאילו לא ידעו ש-קטן אינם בעלי הנחלה. הוא קובע שנעמן ידעו היטב מה מצב הבעלות, דבר הנלמד בין היתר מתצהיר עליו חתמה כרמית נעמן; יש גם להניח שהשניים - ובמיוחד כרמית - בדקו את מצב הזכויות לפני ששילמו 2 מיליון שקל. טובי מוסיף: "לדעתי, לא זו בלבד שהנתבעים ידעו שהם רוכשים מהתובע את זכות ההמלצה בלבד ולא כל זכות קניין, אלא שהם ידעו היטב כי רכישת הזכות כאמור, בתמורה כספית, מנוגדת לדין ולהחלטות ונהלי רמ"י. עדות ישירה ומובהקת לידיעתם זו מצויה בתצהיר עליו חתמו הנתבעים לבקשת רמ"י ביום 21.3.2018 ובו הצהירו כי לא שילמו לאגודה או לכל גורם אחר כל סכום תמורת קבלתם לאגודה או קבלת הזכויות בנחלה. מדובר במעשה חמור של הצהרה שקרית אותה הגישו הנתבעים לרמ"י ביודעין, תוך שהם מעלימים את העובדה כי הם שילמו לתובעים לא פחות מ-2 מיליון שקל עד לאותו שלב. "משנחשף דבר קיומו של התצהיר, טענו הנתבעים כי חתמו עליו מבלי משים, במהירות ובהיסח הדעת, כאשר הם סבורים כי מדובר בכספים לאגודה בלבד. אני דוחה טענה זו בשתי ידיים", שכן חזקה על אדם שהוא חותם על מסמך לאחר שהבין את תוכנו ומשמעותו. בהתחשב בכך שכרמית היא עורכת דין, מוסיף טובי, "ראוי היה שטענה זו לא תועלה כלל. אני סבור כי הנתבעים ידעו היטב כי מדובר בהתקשרות בעייתית שלא לומר בלתי חוקית, ולכן ניסו להעלימה מעיני רמ"י והרהיבו עוז לחתום על חוזה שקרי על-מנת להשיג את מטרתם". עוד אומר טובי, כי ייתכן שגם קטן ידעו מלכתחילה שהם מתקשרים בחוזה פסול, אך הם הודו מתחילת ההליך המשפטי שמדובר בחוזה כזה - בעוד נעמן "התעטפו באדרת של צדקנות" וטענו שלא ידעו את האמת. גם כאשר הודו שמדובר בחוזה פסול, הם ביקשו להותיר בידיהם את הקרקע וגם לקבל בחזרה את התמורה ששילמו - התנהלות חסרת תום לב. עוד מעיר טובי, כי נעמן תבעו כאמור מיליון שקל בשל עקירת עצי האבוקדו, בעוד המומחה מטעמם העריך את שווי העצים ב-360,000 שקל בלבד. נעמן חיפשו כל דרך להתנער מתשלום היתרה, סבור טובי, ולכן פעלו בדרך פתלתלה של העלאת תואנות שונות.