ההחלטה האם לכנס את הוועדה לבחירת שופטים נתונה בסמכותו של שר המשפטים ואין מקום להתערבות של בג"ץ בה - טוען השר יריב לוין (13.9.23), בתשובה לעתירות לבג"ץ נגד החלטתו שלא לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי. העותרים טוענים, כי לשון חוק בתי המשפט מלמדת, כי מדובר בסמכות שחובה על השר להשתמש בה כאשר יש צורך למנות שופטים. הם מצביעים על הצורך למנות נשיא לבית המשפט העליון, שני שופטים לערכאה זו ועשרות שופטים לערכאות האחרות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שיש לקבל את העתירות ולפיכך הממשלה ולוין מיוצגים בנפרד בידי עורכי דין פרטיים. הדיון בעתירות יתקיים בשבוע הבא (19.9.23) בפני השופטים ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר. לוין אומר כי "מתוך תחושת אחריות גדולה, תוך הפעלת שיקול הדעת הרחב שבסמכותו", שכן "מיצוי הסיכוי להגיע למתווה שיקבל הסכמה ציבורית רחבה הינו השיקול המהותי ביותר שיש לשקול בימים כבדי משקל אלו. מהטעם הזה, ומתוך תקווה - שיש עימה עשייה מרובה ורציפה גם כיום - שהמו"מ הקונסטיטוציוני ישא פרי, החליטו שר המשפטים והממשלה להימנע מקידום חד-צדדי של הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה. לדבריו, מאותה סיבה החליט "שלא לכנס את הוועדה במתכונתה הנוכחית, על-מנת לאפשר הגעה להסכמה רחבה בעם בקשר עם הרכב הוועדה לבחירת שופטים". לוין מוסיף: "הגשת העתירות, בעיתוי שהוגשו, ממניעים זרים מובהקים, מבקשת לעשות שימוש לרעה בבית המשפט הנכבד, לחלל ולהפר את קדושת האיזון העדין שבין הרשויות, ולחייב את בית המשפט להצטרף לשולחן המו"מ הקונסטיטוציוני, בניגוד לעמדה המוחלטת והמובהקת של בית משפט נכבד זה אשר הקפיד בעבר הקפדה יתרה שלא ליטול סמכויות לא לו, ולא להכתיב למדינת ישראל הסדרים קונסטיטוציוניים, בשבתו כרשות השופטת. עניינן של העתירות, איננו אלא דרישתם של העותרים מבית המשפט הנכבד להכריע בסוגיה ציבורית-חברתית-פוליטית, כך ממש". לדברי לוין, כינוס הוועדה אינו תכלית בפני עצמה. "תכלית החוק הינה מינוי שופטים. לאחר ששקל השר את הדברים לעומקם, החליט השר כי כינוס הוועדה כעת (יהא הרכבה אשר יהא), לא יגשים את תכלית החוק ולא יביא למינוי שופטים כעת. ההפך הוא הנכון, כינוס הוועדה כעת, חרף המחלוקות העמוקות בעם, ותוך כדי שמתנהל מו"מ קונסטיטוציוני, על עניין זה בדיוק, יחטיא את המטרה וידחה את מועד מיני השופטים זמן רב". לדעת לוין, הפרשנות לפיה לשון החוק מחייבת אותו לכנס את הוועדה, מנוגדת לחלוטין ללשון החוק, מנוגדת לתכלית החקיקה ולאיזון בין הרשויות, מנוגדת להבנה ארוכת השנים של שלוש הרשויות ומנוגדת לפסיקת בג"ץ בנוגע להפרדת הרשויות. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אוהד שלם, יעקב כרם, אייל דרורי, יעלה שחר, ליאור דורות ובניה צאיג.