בית המשפט העליון הורה (14.9.23) לשר המשפטים, יריב לוין, לנמק מדוע אינו מכנס מיד את הוועדה לבחירת שופטים. השופטים ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר הוציאו צו על תנאי לקראת הדיון בעתירות בנושא בשבוע הבא, והם אף מזרזים את הליכי הדיון - כך שפסק דין עשוי להינתן במהירות רבה. בעתירות נטען, כי חוק בתי המשפט מחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה כאשר יש צורך למנות שופטים וכי אין זו סמכות שהפעלתה נתונה לשיקול דעתו. העותרים מציינים, כי יש צורך למנות נשיא לבית המשפט העליון (במקום אסתר חיות הפורשת בחודש הבא), שני שופטים לבית המשפט העליון (במקום חיות וברון הפורשת גם היא) ועשרות שופטים ליתר הערכאות. לוין טען בתגובתו המקדמית, כי ההחלטה האם ומתי לכנס את הוועדה היא בסמכות שר המשפטים, וכי החליט שלא לכנס אותה במטרה להגיע להסכמה רחבה על הרכבה העתידי. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בקבלת העתירות. יצוין, כי אם בג"ץ יכפה על לוין לכנס את הוועדה - יש בה רוב למינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, בניגוד לרצונם של לוין ואחרים בקואליציה. לצד הצו קבעו ברון, מינץ ווילנר, כי "התגובות המקדמיות של המשיבים ישמשו תצהירי תשובה מטעמם. אין צורך בעיקרי טיעון". המשמעות היא, שמיד לאחר הדיון (19.9.23) יוכל בג"ץ לפרסם פסק דין אשר ידחה את העתירות או יקבל אותן; אם יתקבלו, ייאלץ לוין לכנס את הוועדה עוד לפני פרישתה של חיות. השופטים יכולים לתת פסק דין בלא נימוקים ולפרסם אותם בהמשך, אם ירצו לזרז עוד יותר את ההליכים. בתגובה דרש לוין מבג"ץ לבטל את הצו, בטענה שהוצא "בחוסר סמכות ובניגוד מפורש לדין". לדבריו, "בית המשפט אינו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל, מה ייכתב בתצהיר התשובה". קביעה שכזאת, טוען לוין, "שוללת מהמשיבים את הזכות הבסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק".