חברת האינשורטק וסטו מבקשת (12.9.23) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע, כי על שניים ממייסדיה - המנכ"ל המודח יניב ברטלה והסמנכ"ל המודח אלון ליפשיץ - לפצות אותה ב-769 מיליון שקל, בטענה למעשי הונאה וזיוף רחבי היקף שהובילה אותה להליכי חדלות פרעון. עוד היא מבקשת לקבוע, כי על אודי גינתי (שהיה מנהל בכיר בחברה), שותפו העסקי ג'וש רורקה וטל עזר (שאיתרו משקיעים עבורה) לפצות אותה ב-247 מיליון שקל. אינשורטק הוא עיסוק בביטוח באמצעות חברות טכנולוגיה. השווי של וסטו בסבבי הגיוס האחרונים שלה הגיע למיליארד דולר והיא הפכה ל"יוניקורן". החברה מפעילה פלטפורמה למכירת תיקי ביטוח, שמורכבים ממאות מבוטחים, למשקיעים בשוק ההון המתחייבים לכסות את תגמולי הביטוח. חברת הביטוח המוכרת יכולה להוריד את התיק ממאזניה וכך להקטין את המינוף שלה, בעוד וסטו נהנית מעמלות המכירה. לפני חודשיים התברר, כי החברה קיבלה מכתבי בטחונות מזויפים בהיקף של מיליארדי דולרים ממשקיעים שרכשו ביטוחי משנה דרך הזירה שלה. מכתבים אלו הם האמורים להבטיח את יכולתם של הרוכשים לשלם את תגמולי הביטוח. המערכת שלה כשלה בגילוי הזיופים, אשר לפי החשד נעשו בשיתוף פעולה עם עובדים בבנקים זרים, בעיקר בסין. בעקבות זאת, ברטלה וליפשיץ הורחקו ממנה מיידית ולאחר מכן פוטרו. כאמור, החברה מצויה כעת בהליכי חדלות פרעון בישראל ובארה"ב. בבקשה נאמר כי מאז דצמבר 2020 רשמה וסטו 96 עסקות, בהן סכום הבטחונות הכולל (כלומר: הסיכון הביטוחי שנטלו המשקיעים) היה 3.9 מיליארד דולר. החברה הסינית Yu Po Holdings העמידה לכאורה בטחונות ב-3.1 מיליארד דולר ב-71 עסקות, לכאורה בדמות מכתבי אשראי ב-China Construction Bank, אחד הבנקים הגדולים בסין; Yu Po קיבלה בתמורה 57.2 מיליון דולר. אולם, אומרת וסטו, בדיקה העלתה שהיו אלו מכתבי אשראי מזויפים. בהמשך התברר, כי משקיעים נוספים הציגו מכתבי אשראי מזויפים שנשאו את שמותיהם של בנק סנטנדר, סיטיבנק ובנק סנטנדר צ'רטרד. המשמעות הייתה, שהחשיפה נותרה במלואה בחברות הביטוח, אשר אמורות היו לגלגל חלק ממנה למשקיעים. לטענת וסטו, חמשת הנתבעים היו מעורבים בזיוף מכתבי האשראי ובהונאת חברות הביטוח; על-פי הוראתם של ברטלה וליפשיץ היא שילמה לגינתי, רורקה ועזר עמלות בסך 7.2 מיליון דולר בגין העסקות הפיקטיביות. חקירות שנערכו עבור וסטו העלו לדבריה, כי ברטלה וליפשיץ עצמם זייפו מכתבי אשראי שניתנו כביכול בידי סנטנדר וסיטיבנק, היו מעורבים בזיוף מכתבי הבנק הסיני או לכל הפחות ידעו שקיים חשש כבד שהם מזויפים אך הסתירו זאת מהדירקטוריון. עוד נטען, כי השניים בזבזו כספים רבים של החברה, כולל לצרכיהם האישיים, כדי ליצור מצג ראוותני של חברה מצליחה. לבסוף מציינת וסטו, כי השניים מכרו חלק ממניותיהם בחברה ערב גילוי מעשי המרמה והזיוף. הבקשה כולל פירוט רב של המעשים המיוחסים לנתבעים. ביניהם (הכל כאמור לטענת וסטו):

• ברטלה וליפשיץ זייפו מכתבי אשראי של בנק סנטנדר בעשרות מיליוני דולרים, תוך שימוש בלוגו של מכתב בו הודיע הבנק שהוא מסרב לעשות עסקים עם וסטו.

• ברטלה וליפשיץ המציאו "עובד" של סנטנדר בשל אלכס גרסיה, אשר "חתם" על מכתבי אשראי נוספים של הבנק, ואף יצרו לו מספר טלפון מזויף שהשיחות אליו הגיעו בפועל לטלפון של ברטלה שהציג את עצמו בתור גרסיה.

• מעשי הזיוף והמרמה החלו בראשית דרכה של וסטו וכללו זיוף מסמכים של סיטיבנק בעסקה הראשונה שביצעה.

• גינתי הונה את רואי החשבון של חברות הביטוח, כאשר בידיעתם של ברטלה וליפשיץ שלח להם אישורים כוזבים.

• עובדים בחברת וסטו, ובראשם סמנכ"לית השיווק ג'וליה הנדרסון, חששו כבר מתחילת השנה שמדובר במכתבי אשראי מזויפים. כדי להסתיר את האמת, נסע ברטלה עם הנדרסון להונג-קונג והפגיש אותה עם מי שהוצגו כבעלי Yu Po ונציג הבנק הסיני, אך למעשה היו חלק מן התרמית.

• ברטלה מימן על חשבון וסטו מטוסי מנהלים לטיסות פרטיות שלו ושל בני משפחתו וחבריו (247,000 דולר), חופשה במלון יוקרתי בדובאי (80,000 דולר), מסיבת יום הולדת לעצמו (48,000 שקל) ועוד.

הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו, רונן בוך וגל קלאוזנר, וטרם הוגשו כתבי הגנה.