יש להחמיר בענישת נהגים המשתוללים בכבישי הנגב, שכן "הדרום הפרוע" מהווה סכנת חיים ממשית. החמרה זו צריכה לקבל עדיפות על פני שיקולי השיקום של העבריין הספציפי. כך אומר (18.9.23) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואב עטר. עטר אומר: "מקום בו ההימלטות מניידות משטרה תוך נהיגה מסוכנת ופרועה מהווה תופעה נפוצה בכבישי הנגב ובחוצות ערי הנגב, שהפכה למעין 'מכת אזור', המקימה סכנה של ממש לשלומם הפיזי של המשתמשים בדרכים, הרי שבגדר שיקולי הענישה, על בתי המשפט לדאוג כי תצא בת קול לפיה גרימת סיכון שכזה למשתמשים בדרך על-ידי נהיגה פרועה תוך הימלטות מניידות משטרה, הינה התנהלות שמחיר כבד לצידה, תוך תקווה שבהרתעת הרבים יהא בכדי להציל קורבנות פוטנציאליים בנפש. "דומה כי הצורך לנסות ולהציל חיי קורבנות פוטנציאליים ופגיעה בנפש, באמצעות הרתעת הרבים, מצדיק העמדת שיקולי הרתעת הרבים בעדיפות גבוהה יותר ביחס לשיקולי השיקום של האינדיבידואל. הדברים יפים מקל וחומר מקום בו נדרשת הרתעת הרבים גם לשם החזרת תחושת הביטחון לתושבי הנגב המלינים על תחושה של העדר משילות באיזור, בין השאר, בשל תופעה רחבה זו המקנה תחושה של אזור בארץ בו לית דין ולית דיין ושל מעין 'מערב פרוע', בדרום הארץ". עטר גזר 40 חודשי מאסר על עבדאללה אבו-שיחה, יוצא חברון, אשר הודה בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון וביטוח והתנגדות למעצר. אבו-שיחה נהג ללא רישיון ברכבו של אביו, כאשר לצידו נוסעת נוספת, וברח בנהיגה פרועה ברחובות ערד מניידת משטרה שהורתה לו לעצור. לאחר מכן הוא יצא מהעיר והמרדף נמשך קילומטרים רבים בכביש 31 (בצפון הנגב) תוך סיכון ניכר לכלי רכב אחרים. לבסוף ברח אבו-שיחה ברגל ונלכד רק לאחר מרדף ממושך ומאבק פיזי בשוטרים. לדברי עטר, "מעשיו של הנאשם מגלמים את הטענות העולות תדיר ביחס לתחושת הציבור הנורמטיבי בנגב של העדר משילות ותופעת 'הדרום הפרוע'. הנאשם במעשיו אלו, פגע גם בתחושת הביטחון האישי של הציבור הסובל מתופעה נפוצה זו, וחש כי כבישי הנגב וחוצות ערי הנגב אינם בטוחים עוד. במעשיו של הנאשם יש גם משום התרסה כלפי שלוחי מערכת אכיפת החוק, וכפועל יוצא מכך כלפי עצם הניסיון להשליט משילות ברחבי הנגב ובחוצות ערי הנגב". הצדדים הגיעו להסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש. שירות המבחן המליץ להסתפק בשירות לתועלת הציבור, אך עטר דוחה את ההמלצה: היא "אינה עולה בקנה אחד עם עקרון ההלימה שהתווה המחוקק כעיקרון המנחה בענישה, ולמעשה גם אינה עולה בקנה אחד עם תוכן התסקיר". עם זאת, התסקיר מלמד על שיקולי שיקום מסוימים, אשר מנעו הטלת עונש חמור יותר. את המדינה ייצג עו"ד אסף בר-יוסף, ואת אבו-שיחה - עו"ד שני אלגרבלי.