20% מן התלונות בהן הכריעה אשתקד נציבות הביקורת על הפרקליטות נמצאו מוצדקות - שיעור זהה לשנה הקודמת. כך מוסר דוח הנציבות (20.9.23). הדוח גם כולל שורה של החלטות משמעותיות, כולל כאלו שטרם פורסמו עד כה, כולן של ליעד מאיר-צדר שהייתה ממלאת-מקום הנציב עד יוני השנה, כאשר נכנס לתפקיד השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין. מבין התלונות המוצדקות, 48 היו נגד הפרקליטות; זהו שיעור של 55%, בעוד חלקה של הפרקליטות ב-402 התלונות שהוגשו אשתקד היה 63%. עוד 17 תלונות מוצדקות היו נגד התביעה המשטרתית והמחלקה להסדר מותנה (20%, לעומת 14% בתלונות החדשות), 15 נגד תובעים מוסמכי היועץ המשפטי (17% לעומת 13% בתלונות החדשות), חמש נגד הייעוץ המשפטי לממשלה (6% לעומת 9% בתלונות החדשות) ושתיים נגד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

מידע שגוי על ביתו של בנט

בסך-הכל התקבלו אשתקד 437 החלטות, כאשר מחציתן הייתה דחייה על הסף משום שהתלונות עסקו במי שאינם בסמכות הנציבות. ב-12% הופסק הבירור מסיבות שונות ו-18% נדחו לגופן. בין ההחלטות הבולטות (כאמור, חלקן פורסמו בזמן אמת):

• הפרקליטות לא מסרה לבג"ץ שביתו ברעננה של ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, מוגדר כמעון רשמי בעתירות שעסקו בהפגנות ליד הבית. מאיר-צדר אומרת שהדבר לא נעשה במכוון, אך מדובר ב"תקלה חמורה עת הוצגה בפני בית המשפט, בבלי דעת, תמונה חלקית ושגויה, אשר ייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו; וכי מדובר בתקלה משמעותית בתיאום ובשיתוף מידע בין משיבי הממשלה בעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, אשר יש לעשות כל שניתן על-מנת למנוע הישנותה בעתיד".

• הטיפול בערעורו של ח"כ איימן עודה על סגירת התיק בתלונתו לאלימות שוטרים בפינוי אום אל-חיראן נמשך שלוש שנים. היה זה "שיהוי של ממש" אשר עלול למנוע בדיקה ממשית של הערר.

• חשש לניגוד עניינים בפעילות היחידה לבירור נחקרים במשרד המשפטים, כולל בבדיקת תלונות נגד אנשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), בשל העדר נוהלי עבודה והסדרה רשמית של פעילותה.

• הגשת ערר על-ידי סנגורו של חשוד לצורך שינוי עילת גניזה, בניגוד ל"עצתה" של קצינת החקירות שטיפלה בתיק, הניעה את האחרונה לפתוח מחדש את תיק החקירה ולהעמיד את החשוד בפני האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום. מאיר-צדר קבעה, כי נפל פסול של ממש בהתנהלותה של קצינה וכי קיים חשש שבהחלטתה היה מעורב שיקול בלתי ענייני.

התיק נשלח בדואר ואבד

• מחלקת משמעת במשטרה לא עדכנה את מח"ש על אודות תוצאות הליך משמעתי בעניינו תת-ניצב, וזאת בניגוד לנוהלי ביניהן ובניגוד

לבקשתה המפורשת של מח"ש. רק לאחר 15 חודשים, בעקבות בירור התלונה בנציבות, פנתה מח"ש למחלקת משמעת לצורך קבלת עידכון.

• בירור מספר תלונות חשף התנהלות רצופת פגמים של תובע ועדה

מקומית לתכנון ובנייה במסגרת הליך פלילי בגין עבירות בניה, וכי אף לאחר הידוק הפיקוח על התובע - בעקבות המלצת הנציבות - הוא פעל בניגוד לדין ובניגוד להנחיות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש. בעקבות זאת נשללה הסמכתו לייצג את המדינה.

• תיק חקירה בחשד לעבירות מין בארבע מתלוננות, נגנז מבלי שהפרקליט המטפל קיים עימן שיחה מקדימה כנדרש. בעקבות התערבות הנציבות, קוימו פגישות עם המתלוננות ובאת כוחן והפרקליטות בדקה מחדש את התיק.

• טיפול הפרקליטות בתלונה נגד חבר כנסת לשעבר בחשד לעבירות הסתה השתרך למעלה משלוש שנים, ללא הצדקה. בעקבות פנייתה של מאיר-צדר הודיעה היועצת המשפטית, גלי מיארה, כי ההחלטה בעניינו נמצאת בשלבי כתיבה.

• סנגורית קיבלה במשך חמישה חודשים תשובות סותרות מהמשטרה והפרקליטות באשר למקום הימצאו של תיק החקירה בעניינו של החשוד שייצגה. התברר שהמשטרה שלחה את התיק לפרקליטות באמצעות חברת דיוור חיצונית והוא לא הגיע אליה. מאיר-צדר אומרת, שניתן היה לגלות את התקלה הרבה קודם אם הפרקליטות והמשטרה היו בודקים בזמן אמת את פנייתה של הסניגורית.

• המשטרה לא שילמה במשך חמישה חודשים פיצויים והוצאות שפסק בית המשפט לטובת המתלוננים. בעקבות פניית הנציבות, הסכומים שולמו בתוספת ריבית והצמדה והמשטרה הודיעה שחידדה את הנהלים בנושא.

3.5 שנים בתיק עבירות מין חמורות

• טיפולה של פרקליטות מחוז בתיק שעניינו חשדות לביצוע עבירות

מין חמורות בתוך המשפחה נמשך למעלה מ-3.5 שנים וטרם הושלם. זאת, בין היתר, נוכח הימשכותן של השלמות חקירה ומספרן, כמו גם הזמן הרב שחלף בין השלמת חקירה אחת לשנייה. מאיר-צדר אומרת כי אומנם לא מדובר בחריגה מפרקי הזמן המירביים, אך במשך חודשים לא מבוטלים דומה, כי לא נעשה די לקידום הטיפול בתיק.

• בירור תלונה העלה שרשרת כשלים בטיפולה של מח"ש בתלונה של לוחמת מג"ב נגד המפקד שלה: השתרכות בהליכי השימוע בתיק; העדר עידכון המתלוננת אודות תלונתה במשך למעלה משנה ממועד הגשתה; שליחת מענים חסרים אשר חרגו מהמועדים הקבועים לכך בחוק; ואי הפנייתה של המתלוננת לגורמי הסיוע הרלוונטיים במשטרה.

• חוקר משטרה לא השקיע מאמץ סביר בקבלת החלטת בית משפט בענייני תפוסים ובקריאתה, בסמוך למועד בו ניתנה, באופן שהוביל לשחרור דירתו של חשוד, אשר על-פי החשד שימשה לביצוע עבירה של הלבנת הון.

• טיפול גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי בערר שהוגש על סגירת תיק בחשד להתעללות בילדי גן השתרך למעלה משנתיים - חריגה רבתי מלוחות הזמנים הקבועים לקבלת החלטות כאלה. שיהוי כה רב בהחלטה בנושא כה רגיש, עלול לרוקן מתוכן את משמעותה, לפגוע במיצוי

זכויותיו של המתלונן ולכרסם באמון הציבור במייצגי המדינה הבכירים ביותר בערכאות - קובעת מאיר-צדר.

• נמצא שיהוי ניכר בטיפול הפרקליטות בבקשות לפתיחה בחקירה

פלילית נגד גורמים ישראלים שהיו לכאורה מעורבים בעבר בייצוא ביטחוני לגוואטמלה ולבורמה, אף לאחר החלטה קודמת של הנציבות באותו עניין, וזאת אף מבלי לעדכן את המתלונן על סטטוס הטיפול בבקשותיו.