שלישית, הסקירה בוחנת את המסגרות המשפטיות לחשיפת יחסי עריות בקרב בגירים במספר מדינות, כולל ארגנטינה, בלגיה, הולנד, פורטוגל וצרפת. היא מציינת כי אין גישה אחידה לנושא, כאשר חלק מהמדינות מאפשרות חשיפה בנסיבות מסוימות ואחרות אוסרות זאת לחלוטין.
בארצות הברית, לדוגמה, גילוי עריות בין בגירים אינו חוקי בכל המדינות. רוב המדינות מפלילות גילוי עריות שכזה, אך ישנן מדינות שמאפשרות גילוי עריות במקרים מסוימים. למשל, במדינת אינדיאנה, גילוי עריות בין בגירים אינו חוקי אם הם מצויים במעמד של בני משפחה או זוגיות. בנוסף, במדינת ניו-יורק, גילוי עריות בין בגירים אינו חוקי אם הם מצויים במעמד של בני משפחה או זוגיות, אך ישנם חריגים לחוק כאשר הגילוי מתבצע על-מנת למנוע פשעים או להגן על ילדים.
בצרפת אין איסור פלילי על גילוי עריות בין בגירים בהסכמה. עם זאת, קיימת התייחסות פרטנית לגבי עבירות אונס או תקיפה מינית המופנות כלפי בני המשפחה. החוק הצרפתי, בכל האמור בקורבנות אונס במשפחה, עושה הפרדה בין אותם מקרים בהם מעורבים בגירים בלבד ובין מקרים בהם מעורב קטין, שבהם מחמירים יותר.
הסקירה מדגישה את המסגרות המשפטיות והגישות השונות לחשיפת יחסי עריות בין בגירים. היא מציינת כי אין הסכמה ברורה בנושא וכי המסגרות המשפטיות משתנות מאוד ממדינה למדינה.
מחברו, חוקר הממ"מ גבריאל בוקובזה, מגיע למסקנה כי סוגיית חשיפת יחסי עריות בקרב בגירים הינה מורכבת ודורשת בחינה מדוקדקת של הרציונלים והמסגרות המשפטיות השונות הכרוכים בכך. הוא מציע לקובעי מדיניות ומומחים משפטיים להמשיך ולבחון את הנושא ולפעול לפיתוח גישה אחידה יותר לנושא.
