מאבק הדרוזים ברמת הגולן נגד הקמת טורבינות הרוח של חברת אנרגיית רוח נקייה מגיע לבית המשפט. 25 מבני העדה מבקשים (28.9.23) מבית המשפט המחוזי בנצרת לבטל את ההיתר שניתן לפרויקט, בטענה לפגמים מהותיים בהליך שהוביל לאישור שהעניקה הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, ואשר לדבריהם הוביל לכך שהיתר הבנייה הוא בלתי חוקי בעליל. הפרויקט כולל 21 טורבינות בגובה של 220 מטר, האמורות לייצר 100 מגה-ואט חשמל; ההשקעה בו מסתכמת ב-700 מיליון שקל. אנרגיית רוח נקייה שייכת לחברת אנרג'יקס שבשליטת חברת התשתיות והבנייה אלוני-חץ ואשר נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי שוק של 6.3 מיליארד שקל. התנגדות הדרוזים להקמת הטורבינות הובילה בחודשים האחרונים להפגנות אלימות ולהקפאת הבנייה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפרויקט יש התנגדות גם מצד אנשי שמירת הטבע, בטענה שהוא יפגע בעיקר בציפורים בסביבה, וזאת למרות שהוא מהווה רכיב משמעותי במעבר לאנרגיה נקייה. בעתירה נטען, כי "הפרשה כולה, מדיפה ריח רע מאוד! ועדה לתשתיות לאומיות מגויסת לשירות טייקון כדי לאשר עבורו, בהליך מזורז (שלא נועד לשם כך), תוכנית על פני אלפי דונמים של קרקע פרטית, של בעלים פרטיים. אף שלכאורה ניתן לסבור, כי מדובר בעניין בעל חשיבות לאומית - אנרגיה ירוקה, זה אינו המצב. לא מדובר בתשתית לאומית אמיתית, אלא בפרויקט מסחרי-כלכלי פרטי. למרבה הצער, לא רק התגייסות והעמדה של תשתית תכנונית לאומית (הות"ל), לרשות יזם פרטי ולטובת מיזם עסקי פרטי, אלא שההליך כולו, לקה בפגמים קשים - ב'עיגול פינות' שאין כל סיכוי שהיה מתקיים בכל מקרה אחר ואשר פגע פגיעה קשה בזכויותיהם של העותרים, של בעלי הקרקע בתחום התוכנית בכלל ושל כלל תושבי האזור".

לא הוגש מסמך בנושא הזכויות

העותרים - בעלי קרקעות באזור הפרויקט - אומרים, כי קרקעותיהם מצויות בשטח תוכנית תשתיות לאומיות (תת"ל) 47 המשתרעת על פני 3,500 דונם ומיועדת להקמת טורבינות רוח. כל הקרקעות שבתחום התוכנית אינן מוסדרות, כך שזכויותיהם בהן אינן רשומות בטאבו. לתוכנית הוגשו 1,000 התנגדויות, ורבות מהן עסקו בזכויות הקנייניות בשטח עליו היא חלה. בהתאם להמלצת החוקר שבדק את ההתנגדויות נקבע בתוכנית, כי הגשת מסמך מפורט בנושא הזכויות בקרקע היא תנאי לדיון בבקשה להיתר הבנייה של הפרויקט. אולם - טוענים העותרים - הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) התעלמה מהוראה זו והסתפקה במפה ומסמכים שהגישה אנרג'יקס. בכך היא גם חרגה מסמכותה, שכן רק בית המשפט יכול לפעול בדרך זו. הות"ל אומנם ציינה שאינה מכריעה בסוגיות הקנייניות, אך בפועל עשתה זאת וגם בכך חרגה מסמכותה, נטען בעתירה. עוד טוענים העותרים, כי הות"ל אישרה את הפרויקט למרות שהשטח לא חולק למגרשים ולא אושר תשריט חלוקה כפי שקובעים הן חוק התכנון והבנייה והן תת"ל 47 עצמה. היועצת המשפטית של הוועדה אומנם טענה שהתוכנית מהווה תשריט וחלוקה למגרשים, אך העותרים אומנם שהתוכנית מבהירה במפורש שלא זה המצב. לשיטתם, גם כאן מדובר בפגם בסיסי המחייב לבטל את האישור. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד יובל גלאון, סלאם חאמד ומיטל ארבל, וטרם הוגשו תגובות הוועדה והחברה.