ממשלת ישראל הכריזה שהמדינה מצויה במלחמה מול חמאס, וגם האו"ם מגדיר את העימות הנוכחי כמלחמה. במקביל, מנהיגים בישראל, ארה"ב והעולם מדברים על מתקפת טרור. לא מדובר באבחנה רטורית-תיאורטית, מבהיר וושינגטון פוסט. לצד זאת, צצות שאלות חדשות בנוגע לתועלת שמפיקים ארגוני טרור מהתקפות על אזרחים.
"יש מחלוקת בשאלה האם טרור מצליח להשיג את מטרותיו", אומר מקס אברמס מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שערך את אחד המחקרים המקיפים ביותר על שיטות טרור. מסקנתו הייתה, שפעולות כאלו מצליחות רק לעיתים רחוקות להשיג את יעדי מבצעיהן. "אבל השאלה היא מה אתה מגדיר כהצלחה. אם המטרה היא ליצור פחד, אזי בהגדרה ההצלחה היא 100%. הובלת ממשלות לוויתורים? הרבה פחות".
לא ברור גם כיצד יש לתקוף בחזרה קבוצות קיצוניות המשתמשות בטרור. פגיעה באזרחים היא בבירור בלתי חוקית על-פי החוק הבינלאומי, אך חוקים אלו נקבעים בידי ממשלות המפקחות על עצמן. חמאס הוא, בגישה המקלה ביותר, ארגון דו-מהותי – מיליציה צבאית השולטת בשטח שאיננו מדינה. למרות שהארגון ניצח בבחירות ב-2006, הוא תפס את השלטון מידי הרשות הפלשתינית ב-2007 ומאז אינו מאפשר לקיים בחירות ברצועה.
כאשר תת-מזכיר האו"ם, מרטין גריפית, קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה שבידיו, הוא התייחס אליו כאל מדינה הכפופה לחוק הבינלאומי. אבל מיליציות אינן מצייתות לחוק זה, הן משום שמשאביהן נחותים בהרבה משל מדינות והן משום שמטרותיהן אינן צבאיות מסורתיות. "חמאס לא סתם מבטא זעם. יש לו מטרות אסטרטגיות והוא משתמש באלימות בצורה אסטרטגית מאוד, כולל כאשר נמנע משיגור טילים", אומר פיטר קראוזה מבוסטון קולג'.
מטרתו של חמאס במתקפת הזוועה על אזרחים הייתה לעורר בישראל פחד וזעם, לגרור את הממשלה לתגובה צבאית בלתי פרופורציונלית, אשר תגרום לדעת הקהל לפנות נגד ישראל, ולסכל את שיחות הנורמליציה עם סעודיה, אומר קראוזה. אברמס מוסיף: "זה בשום אופן לא מגדיל את הסיכויים להשיג מדינה פלשתינית. מצד שני, זה יגרה את ישראל לנסות למחוץ את חמאס, מה שעלול להסתיים בחיזוק הארגון ובהעמקת דחף הנקמה הפלשתיני".
למרות שכמה ממנהיגי העולם קראו לישראל לנהוג באיפוק, אין כמעט תקדימים להפניית הלחי השנייה בתגובה למתקפה על אזרחים, מציין הפוסט. "צריך להיות בלתי אנושי אם אינך רואה מתקפה כזאת כמצדיקה תגובה חזקה", אומר קראוזה. אך תגובה זו עלולה לשחק לידי חמאס, כפי שהזהיר המשפטן וידיד ישראל
אלן דרשוביץ עוד ב-2002, כאשר כתב שבמבחן התוצאה – הקהילה הבינלאומית נוטה להעניק לטרור פרס בדמות פרסום, שחרור אסירים והכרה בלגיטימיות של מטרותיו. "חשוב להביא בחשבון את הרגשות, אבל חישוב בעיניים פקוחות מוביל למסקנה, שאינך צריך לתקוף רק בגלל שהצד השני רוצה שתעשה זאת", טוען קראוזה.
לדברי אברמס, כמעט אין תקדים לכך שארגון טרור יצליח לשנות מדיניות באמצעות התקפה על אזרחים, למרות שקבוצות כאלו חושבות בטעות שישיגו יותר ככל שיפעלו בצורה קיצונית יותר. זאת, לעומת שינויי מדיניות שלעיתים מתחוללים בעקבות התקפות על מטרות צבאיות. "ישראל וחמאס היו מוכנים לשאת רמה מסוימת של אלימות, אבל חמאס הפר לחלוטין את כללי המשחק הללו. זה שינה את המשחק וכעת מטרת ישראל היא להרוס את חמאס".
חמאס עשוי להשיג חלק ממטרותיו: הגברת התמיכה בו בקרב תושבי עזה ויהודה ושומרון, והרתעת מדינות ערביות ובראשן סעודיה מנרמול יחסיהן עם ישראל. ואילו על ישראל להחליט כעת עד כמה היא פועלת להחליש את חמאס, תוך שחרור החטופים ושיקום תחושת ההרתעה והביטחון של אזרחיה. "אני לא יודע אם היא תוכל להשיג את כל המטרות הללו", מזהיר קראוזה.