נעם דן, שחמישה מבני משפחתה נחטפו או נרצחו, סיפר: "אנחנו בחרנו להתיישב על הגבול - בצפון ובדרום. אנחנו משפחה שאוהבת את הארץ שלנו תוך אמונה שלמה שיש לנו ברית עם העם והמדינה הזאת. אנחנו נסדקים מכל צבע אדום ומכל סבב, ובברית הזאת הם צריכים לחזור הביתה. זו האמת הפשוטה, לא פוליטית ולא אידיאולוגית. אני, אחיותיי ואחיי הפסקנו לפני שבועיים ויום את נשימתנו, מגיעים ממרחב למרחב, מתראיינים ומשמיעים את הקול הזה. מה קורה עם אלה שאין להם שפה, קשרים? מי עוזר להם? אני מקבלת המון סיוע ותמיכה ועזרה מגורמים אזרחיים, אבל איפה המדינה? אל תפקירו אותנו שוב, כי ההפקרה הראשונה כבר התרחשה".
חברי הכנסת הביעו אמפתיה רבה למשפחות החטופים והנעדרים, והבטיחו כי המדינה תעשה כל שביכולתה כדי להחזירם הביתה.
יו"ר הוועדה, ח"כ
ישראל אייכלר, אמר בדיון: "ההסכם שמובא כעת לדיון הוא פלסטר, חסם עורקים ראשוני למשפחות כואבות ודואבות אבל לא התרופה. עזרה ראשונה אד הוק כדי לא להפקיר את המשפחות ללא סיוע. לצד זאת הגשנו הצעת חוק מקיפה, עליה חתמו כמעט כל חברי הכנסת, כדי להשוות את משפחות החטופים בעזה ללא שום הבדל לנפגעי פעולות איבה ואת החיילים לנכי צה"ל".
שר העבודה בן צור אמר לבני משפחות החטופים: "אין שום סכום שיכול לפצות אתכם על מצבכם. ליבנו אתכם".
ח"כ
אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, פנה למשפחות החטופים: "אני מתנצל בפניכם פעמיים, גם על המצב שאליו הגעתם וגם על כך שאתם צריכים לבוא לכאן ולבקש את מה שצריך להיות מובן מאליו, שנעניק לכם את כל השקט האפשרי". בהתייחס לחקיקה קבועה שתעגן את ההכרה במשפחות אמר: "אני לא מוצא סיבה לחכות להצעת חוק ממשלתית שתיקח חודשים. ניסחנו כבר הצעת חוק פרטית, היא מוכנה וחתמו עליה למעלה מ-80 חברי כנסת. נעביר אותה כבר מחר בוועדת השרים לענייני חקיקה. החוק הזה צריך לעבור מהר. נשב ולא נצא מפה עד שנענה על צרכי המשפחות".
עו"ד
רז נזרי, המסייע משפטית למשפחות: "ישנן כיום הוראות חוק על חללי צה"ל, על נפגעי טרור ואין חוק שמסדיר את הסיטואציה הנוכחית של מעל 200 חטופים שרובם אזרחים. רוצה לומר תודה על הפתרון שהוצע אבל הוא אינו שלם. כשיש חלל לא עלינו יש שבעה והיא מסתיימת והמשפחה חוזרת למעין שגרה, עם כל הקושי שכרוך בכך. כאן אין חזרה לשגרה, המשפחה לא יכולה להתחיל לתפקד ולכן זה שונה לגמרי ויש לנו בקשות לשינויים והתאמות. עם כל הרצון הטוב חקיקה לוקחת זמן וההסכם הזמני עלול להפוך לקבוע- לחודשים ואולי יותר, לכן אנחנו מבקשים לעכב את אישור ההסכם ביום יומיים, לשבת עם נציגים שלנו על ההערות".
הד"ר גילי תמיר מתאגיד השידור 'כאן', שהייתה שותפה לקידום הסכם ההכרה אמרה: "מפרוץ המלחמה הקמנו חמ"ל ואנחנו מנסים לקדם, לסייע ולקשר בין המשפחות לביטוח הלאומי בכל הנוגע לזכויות, כי לא היה מי שיסייע להן ולא היה חוק שיסדיר את הנושא. הצורך של המשפחות הוא משמעותי וברור לכל שחייב להיות משהו מיידי, אבל צריכה להיות כאן גם הבטחה שיהיו עידכונים קבועים להסכם עד שתהיה חקיקה קבועה, כי כרגע יש הרבה מאוד חורים".
במהלך הדיון העלו משתתפים נוספים מספר סוגיות שאינן מקבלות לדבריהם מענה בטיוטת ההסכם הנוכחית, בהן היעדר מענה לקרובי משפחה שאינם ממעגל ראשון של החטוף או הנעדר, הכרה רשמית בחטוף או הנעדר עצמו כנפגע פעולת איבה, הכרה אוטומטית בכל ניצולי המסיבה ליד קיבוץ רעים כנפגעי פוסט טראומה ועוד.