מצב המלחמה מצדיק התייחסות קפדנית במיוחד לאיומים ביטחוניים, הרבה מעבר למצב שגרה, ומכך גם נגזר היחס של בתי המשפט לצווי מעצר מינהליים. כך עולה מהחלטה של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה,
רון שפירא.
עציר מינהלי, אזרח ישראלי מיהודה ושומרון ששמו נאסר לפרסום, עתר נגד מעצרו המינהלי על-פי צו של שר הביטחון,
יואב גלנט. הצו נחתם בחודש אפריל ותוקפו היה לחצי שנה, ובית המשפט אישר אותו בחודש מאי. לאורך התקופה בחן בית המשפט את נחיצות הצו והותיר אותו על-כנו. עם פקיעתו, ב-10 באוקטובר, חתם גלנט על הארכתו בשישה חודשים נוספים.
בהחלטתו לאשר את הצו אומר שפירא (25.10.23), כי נתוני הבסיס של המסוכנות לא השתנו, ומדגיש שמצב המלחמה הוא בעל משמעות רבה ונוספת: "מעבר לאמור, לא ניתן להתעלם כעת מהמצב השורר בארץ, מצב ההופך כל סיכון ביטחוני שניתן היה להגדירו בעבר בדרגה נתונה מסוימת, לסיכון כפול ומשולש לעת הזאת.
"למה דומה הדבר: ניקח למשל גפרור בוער. יש מצבים בהם דרגת הסיכון ממנו קטנה ובעיקר יכול לגרום, עקב חוסר תשומת לב, לכוויה קלה לאוחז בו. ואולם אם ניכנס עם אותו הגפרור הבוער לחדר אטום שבתוכו אבק שריפה ואדי בנזין, רמת מסוכנותו תשתנה ותהפוך לסיכון ברמה של פיגוע רב ממדים. במילים אחרות: רמת
הסיכון נמדדת לא רק ביחס לאדם שהוא מוקד הסיכון, אלא גם ביחס לסביבה העוטפת אותו בכל עת".
שפירא מוסיף: "לעת הזאת, כאשר הסיכון להתלקחות הוא ברמה הגבוהה ביותר, לא רק בדרום הארץ אלא גם בגליל ובאזור יו"ש (גזרת הצפון), המקומות בהם התגורר ופעל המשיב. לא ניתן לאפשר מצב בו גפרור בוער, גם אם בלהבה קטנה, ימצא מסתובב באזורים ובמציאות רוויה אדי דלק וחומרי נפץ, וכל זאת לא על דרך המשל", שכן שפירא מדגיש שהמסוכנות של העצור היא הרבה מעבר לגפרור הבודד. עם זאת, שפירא קבע דיון מעקב כבר לחודש דצמבר, כדי לבחון שוב את רמת המסוכנות האישית על-רקע המסוכנות הסביבתית.