בית המשפט העליון מותח (14.11.23) ביקורת חריגה בחריפותה על ההתנהלות הדיונית של שתי חברות בנייה שבבעלות היזם והקבלן רמי שבירו, מן הגדולים בענף. מדובר על ההתנהלות בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר השתיים יוצגו בידי עוה"ד דוד חמו ודני פריימן ממשרד מ.פירון, אחד המשרדים הגדולים והמובילים. באתר של קבוצת שבירו נאמר כי היא בונה מדי שנה אלפי יחידות דיור; מקימה שכונות מגורים, מעונות סטודנטים, נדל"ן מניב, מסחר ומלונאות; ובונה כיום בין היתר בתל אביב, רמת גן, כפר סבא, רעננה, פתח תקוה, ראשון לציון ואשדוד. חברת רמי שבירו הנדסה בנייה והשקעות וחברת דור-אל ש.הנדסה בנייה והשקעות הגישו בינואר 2020 לבית המשפט המחוזי תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, בה ביקשו לקבוע שהיו רשאיות לגבות מרוכשי דירות ב"מחיר למשתכן" את עלות חיבורן לחשמל. בישיבת קדם-המשפט בדצמבר 2021 צוין, כי בית המשפט דחה חצי שנה קודם לכן תביעה שהוגשה בטענה דומה. למרות זאת עמדו שתי החברות על ניהול ההליך, ובספטמבר 2022 נשמעו העדים וסיכומים בעל-פה. יומיים לאחר מכן מסרו שתי החברות שהן "מודיעות על מחיקת התביעה שבנדון"; רמ"י והמשרד ביקשו לדחות את התביעה ולחייב אותן בהוצאות. מחיקת תביעה מאפשרת לשוב ולהגיש אותה, בעוד דחייתה בהסכמה אינה מאפשרת הגשה חוזרת. השופט דוד גבעוני דחה את התביעה וחייב את השתיים בהוצאות בסך 10,000 שקל. בית המשפט העליון דחה את ערעורן, כאמור - תוך ביקורת קשה במיוחד על המהלך שביצעו. עמית: מטרה שקופה ל-"forum shopping" השופט יצחק עמית מציין, כי הודעתן של החברות באה כאשר התיק היה בשל להכרעה ונבעה מכך שהעריכו מחדש את סיכוייהן. "היענות לבקשה להפסקת תובענה בנסיבות אלה, גם בתנאי שתימשך מהשלב שבו הופסקה, עלולה לייצר תמריץ להתנהגות אסטרטגית שמטרתה להחליף מותב או לשפר עמדות, ומהווה חוסר תום לב הגובל בשימוש לרעה בהליכי משפט. בהינתן כברת הדרך שעברו הצדדים ומיצוי ההליך כמעט עד תום, הותרת האפשרות למערערות לנקוט הליך חדש עלולה להוביל לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים שהושקעו על-ידי הצדדים. היענות לבקשה משמעותה אפוא מתן יתרון בלתי הוגן למערערות בדמות ניהול הליך חוזר ומיותר, כשהמערערות היו 'חומקות' מהתוצאה המשפטית של ההליך שאותו ניהלו. "...דעתי אינה נוחה כלל וכלל מהתנהלות המערערות שאמרו בפה מלא כי ביקשו להפסיק את התובענה מאחר שבית המשפט הביע דעתו כי דינה להידחות... קשה להלום כי תובע שמעריך כי סיכויי תביעתו קלושים לנוכח הערות בית המשפט או לנוכח הראיות שהובאו או לא הובאו על ידו, יבקש לסגת מהזירה בדרך של הודעה לקונית על מחיקת התביעה, כפי שנעשה על-ידי המערערות מתוך מטרה שקופה ל-'forum shopping' ביום שאחרי מחיקת התובענה. אכן, התובע הוא אדון לתביעתו, אך משעה. שהוא נכנס לזירה המשפטית, הוא כפוף ל'כללי המשחק' הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי". עמית מוסיף, כי שתי החברות ביקשו "למחוק את התביעה בניסיון גלוי ושקוף להתחמק מתוצאת ההליך". לכאורה, במצב זה צריך היה גדעוני לדחות את התביעה בפסק דין מנומק שעליו ניתן יהיה לערער. אולם, התנהגותן של החברות מצדיקה את הדחייה כפי שנעשתה, שכן לכל הפחות יש לראות אותן "כמי שהטעו את בית המשפט ואת המשיבים לחשוב כי אין בכוונתן להתמיד בתביעה, לא במסגרת התביעה דנן ולא במסגרת תביעה אחרת. דומה כי כך הבין בית משפט קמא דברים מפורשים אלה, ובצדק, ולכן דחה את התביעה". השופט דוד מינץ מוסיף, כי "הניסיון להותיר את האפשרות להביא את ההליך לבירור מחודש לפני בית משפט בעתיד, בלתי מתקבל על הדעת. מדובר לא רק בחוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי בית משפט, כי אם בניסיון מכוון וזדוני להוריד לטמיון הליך שלם שנוהל תוך זריית חול בעיני בית המשפט באשר להשלכות האפשריות של היענותן להצעתו". השופט חאלד כבוב אומר: "לפנינו מקרה חריג לכל הדעות. דרך פעולתן של המערערות היא לא פחות מניסיון פסול להתחמק ממתן פסק דין על-ידי המותב שסיים לשמוע את התיק, לרבות חקירות וסיכומים בעל-פה, רק יומיים עובר למועד הגשת ה'הודעה על מחיקת תביעה'. מדובר בהתנהלות חסרת תום לב באופן חריג וקיצוני, שלבטח באה בגדרי אותם מקרים חריגים בהם 'ראוי ונכון' לדחות את התביעה". גדעוני צדק כאשר אמר שהחברות שוב אינן עומדות על בירור התביעה, ו"בהינתן האמור לא ברור, מה למערערות כי ילינו על החלטת בית המשפט לדחות את התביעה חלף מחיקתה? לא לנו פתרונים". שתי החברות חויבו בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את החברות ייצגו עוה"ד גיא ראשין ואורן וינטרויב, ואת המדינה - עו"ד יעקב הילמן.