על הממשלה להודיע כבר כעת שהיא עוצרת את העברת הכספים הקואליציוניים, כחלק מן ההיערכות התקציבית למימון מלחמת חרבות ברזל. כך אומר (15.11.23) מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנרד. הוא קובע, כי הקיצוץ בתקציב 2023 עליו הודיע שר האוצר,
בצלאל סמוטריץ, אינו מספיק ויש להיערך לקיצוץ משמעותי בהרבה בתקציב 2024.
ברקע הדברים מזכיר ברנרד, כי ישראל נכנסה למלחמה במצב פיסקלי איתן: יחס החוב לתוצר ירד לאחר הקורונה מ-71% תוצר ל-60% תוצר, בזכות הצמיחה הגבוהה וגידול מהיר בהכנסות המדינה. התקציב המקורי ל-2023 היה אמור לאפשר את המשך ירידת יחס החוב-תוצר, אך בפועל המגמה התהפכה עוד לפני המלחמה, שכן העלייה המהירה בהכנסות ממיסים נבלמה. לצד זאת, התקציב לשנתיים הנוכחיות היה שמרני וצפה גרעון מצטבר של פחות מ-2% תוצר [יצוין, כי ערב המלחמה כבר קפץ הגרעון השנה ל-2.6%].
המלחמה כבר הובילה לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, והיא מצריכה סיוע לתושבים המפונים ולמשפחות הנפגעים והנעדרים, עיבוי של מערכי החירום וההצלה וחיזוק של מערך השירותים הציבוריים על-מנת לתת מענה לכל האוכלוסייה. במקביל, ההכנסות ממיסים צפויות לקטון בשל ההשפעות השליליות של המלחמה על הפעילות הכלכלית.
ברנרד מותח ביקורת עקיפה על תוכנית הסיוע שאישרו הממשלה והכנסת, באומרו: "בנוסף לפעילות הישירה של הממשלה נדרש סיוע למגזר העסקי, שיתמוך ביכולת של עסקים - בעיקר עסקים קטנים ובינוניים שהיקף פעילותם נפגע - לעמוד בהוצאות, לצלוח את התקופה הנוכחית ולחזור לפעול במהירות כשהנסיבות הביטחוניות יאפשרו זאת. נדרש גם סיוע לעובדים שמעסיקיהם צמצמו את פעילותם, וזה ניתן באמצעות הגמשת מנגנון החל"ת ותנאי הזכאות לדמי אבטלה".
עוד מדגיש ברנרד, כי שוקי ההון בוחנים את המשק הישראלי לא רק בהסתכלות לטווח הקצר, אלא גם לטווח הבינוני והארוך. ההשלכות הפיסקליות של המלחמה צפויות ללוות את ישראל גם בטווח הבינוני. מצד אחד, הוצאות הלחימה וחידוש המלאים של הצבא יסתיימו, וההוצאות האזרחיות ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המאסיבי של היישובים שנהרסו וסיוע החירום לתושביהם. מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה קבועה בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו. הוצאות אלו צפויות להיות קטנות בהרבה מהעלויות הנוכחיות של הלחימה, אך הן יימשכו לאורך זמן.
ברנרד מדגיש, כי לצד הצורך לתת מענה תקציבי לצרכים שיצרה המלחמה, גם בעתות חירום יש חשיבות רבה לשמירה על מסגרת פיסקלית אחראית. מאז פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל, ושלוש חברות הדירוג הבינלאומיות בוחנות את האפשרות להוריד את דירוג האשראי של ישראל [מה שיעלה את מחיר גיוס ההון]. בנוסף, ההסתברות להתרחבות המלחמה אינה זניחה, והתרחבות כזאת תפגע עוד יותר בפעילות ותדרוש משאבים תקציביים נוספים.
קרן הפיצויים מתרוקנת
סמוטריץ' הודיע שבכוונתו להגדיל את תקציב 2023 ב-31 מיליארד שקל - 22 מיליארד שקל למשרד הביטחון ו-9 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות. על-פי התוכנית, ההוצאות האזרחיות יבואו מהרחבה תקציבית של 13 מיליארד שקל לצד קיצוץ של 4 מיליארד שקל; ברנרד מעיר, כי לא ברור שאכן ניתן לקצץ 600 מיליון שקל מתוך סכום זה. עוד הוא מזכיר, כי הממשלה גם תשלם פיצויים על הפגיעה ברכוש; פיצויים אלו מוערכים כבר כעת ב-15 מיליארד שקל, כמעט כל הסכום המוקצב לכך בקרן של מס רכוש. כיוון שכך, יהיה צורך לגייס הון נוסף להמשך הפיצויים, וזאת לצד ההון שיש לגייס בפועל למימוש הרישומים החשבונאיים שבקרן הפיצויים.
ברנרד אומר כי הקיצוץ הנוכחי "אינו גדול וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת". אם זהו הקיצוץ המירבי האפשרי, ממשיך ברנרד, יש לבטל כבר כעת חלק מן ההוצאות המתוכננות לשנה הבאה; בנק ישראל מעריך שניתן לקצץ 10-8 מיליארד שקל. "מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי".
ברנרד מוסיף: "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך. לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח".