בנק הפועלים הפריש 662 מיליון שקל לכיסוי השפעות האשראי האפשריות של מלחמת חרבות ברזל, והחליט להקטין במחצית את שיעור הדיבידנד שיחלק לבעלי מניותיו. הפועלים הוא הבנק הראשון המפרסם (16.11.23) את דוחותיו המתייחסים למלחמה ובכך עשוי לקבוע את הכיוון של יתר הבנקים. ההפרשה לאשראי היא קבוצתית ועומדת כעת על 6.8 מיליארד שקל, דהיינו מתייחסת למגזר שלם, ולא ללווים ספציפיים בו, שכן השפעות המלחמה עליהם יבואו לידי ביטוי רק בחודשים הבאים. בנק הפועלים הרוויח 5.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, עלייה של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי, שכאמור משקף גם את השלכות המלחמה ובראשן את ההפרשות לסיכוני אשראי, ירד הרווח ב-6.5% ל-1.7 מיליארד שקל. הבנק הודיע על חלוקת דיבידנד בסך 334 מיליון שקל - 20% מן הרווח הרבעוני, לעומת 40% ברבעונים הקודמים. יצוין, כי כל מניות הפועלים מצויות בידי הציבור, כך שסכום זה אינו מגיע לבעלי שליטה כלשהם. הריבית הגבוהה ממשיכה להיות מקור רווחי מרכזי של הבנק, עם הכנסות נטו של 4 מיליארד שקל ברבעון השלישי (עלייה של 11%) ושל 12.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים (עלייה של 30%). ניתוח סיכוני האשראי לפי ענפים מלמד, כי בנק הפועלים חושש במיוחד מיכולתה של הממשלה לפרוע את חובותיה כלפיו, והוא הגדיל ב-36% את ההפרשה ל-93.5 מיליון שקל. ההפרשה בגין פעילות בנדל"ן גדלה ב-14% ל-42 מיליון שקל, ובסך-הכל ההפרשה בתחומי המסחר עלתה ב-3%. הבנק לא הגדיל בצורה משמעותית את ההפרשות בגין ענפים הצפויים להיפגע משמעותית מן המלחמה ובראשם התיירות, שכן הוא ממתין לראות מה יהיו ההתפתחויות בחודשים הבאים. הבנק אומר: "בעקבות מלחמת חרבות ברזל צפויה פגיעה בסביבה הכלכלית אשר עשויה להביא לעלייה ברמת סיכון האשראי. עם זאת, קיימת אי-ודאות רבה לגבי התפתחות הלחימה, היקפה ומידת השפעתה על תחומי המשק השונים. הבנק בוחן תרחישים שונים כחלק מהיערכותו לנושא ובמסגרת חישוב ההפרשה הקבוצתית הובאו בחשבון תחזיות המבטאות את השפעת המצב על סיכון האשראי. "ההפרשה הקבוצתית מבוססת על שקלול השפעת שלוש תחזיות - תחזית בסיס, אופטימית ופסימית. כדי לשקף את השפעות המלחמה עודכנו התחזיות המקרו כלכליות והן מבטאות השפעה מהותית על תנאי המשק. על-פי תחזית הבסיס תירשם ירידה חדה בפעילות הכלכלית בחצי השנה הראשונה ובעקבות זאת שיעור האבטלה, אשר ערב פרוץ המלחמה היה ברמה נמוכה, צפוי לעלות במתינות". הבנק מציין, כי הפרשה על בסיס התרחיש הפסימי הייתה גדולה ב-750 מיליון שקל, ואילו על בסיס התרחיש האופטימי הייתה ההפרשה הקבוצתית יורדת ב-590 מיליון שקל - מה שמלמד על עומק חוסר הוודאות. "הבנק בוחן את חשיפתו לאזורים המושפעים במיוחד מהלחימה וכן מבצע הערכות לגבי ענפי משק הצפויים להיפגע באופן משמעותי. ענפים אלו קשורים לתחום התיירות והפנאי, לתחום המסחר הקמעונאי במגוון ענפי משק וכמו-כן לתחום הבינוי והנדל"ן, אשר הושפע מתנאי השוק עוד טרם פרוץ המלחמה וצפוי להיות מושפע מירידה נוספת בביקוש ומקושי בקידום פרויקטים".

הסיכונים של המשך המלחמה

הבנק ממשיך: "למלחמה, ובפרט ככל שתתמשך, פוטנציאל להשפעה שלילית על המשק הישראלי, לקוחות הבנק והבנק עצמו. טרם המלחמה הסיכונים העיקריים למשק נבעו מהאטה כלכלית על-רקע הנסיבות הגלובליות בשילוב עם ריבית גבוהה, שינויים רגולטורים מוצעים והשלכות אפשריות של קידום רפורמה במערכת המשפט ללא הסכמה רחבה. המלחמה הביאה להעצמת הסיכונים אך מסיבות אחרות. "המלחמה, ככל שתתמשך, עלולה להביא בין היתר להמשך הירידה בצריכה הפרטית, לירידה בהשקעות במשק ובכללן השקעות זרות והשקעות בהיי-טק, ירידה בתוצר, גידול משמעותי בגרעון הממשלתי, ירידה בפדיון בחלק מענפי המשק, פגיעה בענפי התיירות והבנייה, ירידת מחירי נדל"ן, עלייה באבטלה, פגיעה בעסקים, גידול בהפרשות להפסדי אשראי כתוצאה מגורמים אלו, זעזועים בשווקים ובכללם פיחות, ירידות בשוק ההון, שינויים בעקומי התשואה ובריבית הבנק המרכזי שישפיעו על הרווחיות ועוד. "הכלכלה הישראלית צברה איתנות פיננסית לאורך השנים שהתבטאה בשורה של פרמטרים כמו חוב ציבורי נמוך, עודפים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ויתרות מטבע-חוץ גבוהות, אשר תומכים עתה בכלכלת המדינה. הבנק נכנס למלחמה ברמת רווחיות וביחסי הון, נזילות ומינוף איתנים המאפשרים לו עמידה בזעזועים. אין ביכולת הבנק להעריך בשלב זה כיצד תתפתח המלחמה, ולא כל שכן את ההשפעות הכלכליות והפיננסיות שלה ואת משכן, ובהתאם קיים קושי להעריך את ההשפעות העתידיות על מצב לקוחותיו של הבנק ועל הבנק עצמו. זאת כאשר גם לתמיכה הממשלתית, אשר היקפה לא ידוע בשלב זה, השפעות כלכליות אפשריות".