שר המשפטים, יריב לוין, וממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הסכימו לקיים בתוך שלושה שבועות דיון מוקדם בוועדה לבחירת שופטים על מינוי נשיא קבוע ושני שופטים לבית המשפט העליון. הסיכום הושג בישיבתה הראשונה של הוועדה מאז הקמת הממשלה הנוכחית (16.11.23), אך נכון לעכשיו לא נראית פריצת דרך שתביא להסכמות על מינויים אלו. על-פי הסיכום, מדובר ב"ישיבה מקדימה טרם פרסום שמות מועמדים לכהונה בבית המשפט העליון וללא הצבעות". לצורך מינוי שופטי בית המשפט העליון יש צורך ברוב של שבעה מבין תשעת חברי הוועדה, בעוד למינוי נשיא די ברוב רגיל של חמישה חברים. ההרכב הנוכחי של הוועדה הוא שני שרים (לוין ואורית סטרוק), שני חברי כנסת (יצחק קרויזר מהקואליציה וקארין אלהרר מהאופוזיציה), שלושה שופטים (פוגלמן, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין (מוחמד נעמאנה ואילנה סקר). על-פי עקרון הסיניוריטי (הוותק בבית המשפט העליון) אמור היה עמית להתמנות לנשיא לאחר פרישתה בחודש שעבר של אסתר חיות, אך לוין מתנגד למינויו; השופט יוסף אלרון הודיע שגם הוא מועמד לתפקיד. לוין גם מעוניין למנות - במקומן של חיות וענת ברון - את רפי ביטון ואביעד בקשי, מהוגיה של הרפורמה המשפטית. ללוין יש שלושה קולות בלבד בוועדה (הוא עצמו, סטרוק וקרויזר), ולכן ביכולתו למנוע מינוי שופטים לעליון אך לא את מינויו של עמית - אם כי אין בכוונתו להעלות להצבעה מינוי זה. הוועדה הקימה שתי ועדות משנה שיעסקו בבחינת המועמדים לשיפוט ביתר הערכאות: ברק-ארז, קרויזר וסקר; עמית, אלהרר ונעמאנה. מאחר שהליך הבחינה אורך זמן והחוק מחייב לפרסם את שמות המועמדים לפחות 45 יום לפני ההצבעה במליאת הוועדה, יחלפו עוד מספר חודשים עד שהוועדה תתחיל לאייש את התקנים הריקים בערכאות הדיוניות. היא קבעה את הדיונים הבאים ל-20.2.24, 25.2.24 ו-17.4.24.