אין פסול במדיניותו העקבית של משרד הפנים, לפיה פליטים יקבלו רק מעמד ארעי בישראל וכי רק במקרים הומניטריים חריגים יינתן להם מעמד של קבע. כך קובע (19.11.23) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. אמנת הפליטים, עליה חתמה ישראל ב-1951, קובעת בין היתר: "המדינות בעלות האמנה יקלו, ככל האפשר, על טמיעתם והתאזרחותם של פליטים". עם זאת, כללי האמנה לא נקבעו במשפט הישראלי, ולכן יש לפרש את החוק המקומי כך שיעלה במידת האפשר עם ההתחייבויות הבינלאומיות של המדינה. הנוהל של משרד הפנים לטיפול במבקשי מקלט קובע, כי "הטיפול בבקשות למקלט מדיני ייעשה בהתאם לדין בישראל ובשים לב למחויבויות שנטלה על עצמה מדינת ישראל [באמנת הפליטים]". כאמור, משרד הפנים מעניק לפליטים לכל היותר מעמד ארעי (רישיון זמני) ולא מעמד קבע (רישיון קבוע, לא אזרחות ישראלית). לדברי סולברג, אמנת הפליטים אכן מהווה "קריאת כיוון" שאינה זהה לחלוטין עם מדיניותו של המשרד, "ואולם, מדיניות זו היא חלק משיקול הדעת הרחב המוקנה לשר הפנים". טענה לפיה המשרד חייב להעניק מעמד קבע, קוראת באמנה את מה שבמכוון אין בה: "אמנת הפליטים אינה מקימה זכות קנויה למעמד של קבע, או לאזרחות, שאותה צריכה מדיניות המשיב [המשרד] להגשים. זאת משום שסדר הדברים הפוך - חוקי המדינה הם המשרטטים גבולנו, ובתוכם, ככל שנותר מרחב פרשני, יש לשאוף להתאמה, ככל הניתן, לכללי המשפט הבינלאומי". לכן, אין מקום להתערבות מרחיקת לכת של בית המשפט במדיניותו של המשרד. סולברג מוסיף: "נראה, אמנם, כי מנסחי האמנה בהחלט ביקשו לעודד מדיניות, לפיה פליט נטמע במדינה הקולטת, ומסיים את מעמדו הארעי. אולם, לצד זאת, אפִשרו למדינות שהן צד לאמנה, להתאים את אופן קליטת הפליטים לאינטרסים שלהן וליכולותיהן, מבלי להחֵשב כמפרות את התחייבויותיהן לפי האמנה... בחינת מדיניות זו, ובכללה חריגותה (הנטענת) ביחס למדינות אחרות בעולם החתומות על אמנת הפליטים, היא עניין ערכי, עניין הוא לכנסת לענות בו, או לממשלה, ובית משפט זה לא יבוא בנעליהם". סולברג דחה את ערעורה של מסתננת מאריתריאה ב-2011, אשר לטענתה נרדפה במולדתה על-רקע נטייתה המינית ועברה בישראל הליך לשינוי מין לגבר. בשנים 2015-2014 אישר שר הפנים דאז, גלעד ארדן, את בקשת המקלט שלה והעניק לה רישיון לישיבת ארעי. הרישיון הוארך מספר פעמים ותוקפו כעת עד ינואר 2024. היא טענה, כי המדינה חייבת - על-פי האמנה - להעניק לה רישיון לישיבת קבע. הטענה נדחתה בידי בית הדין לעררים, בידי בית המשפט המחוזי בירושלים וכעת בידי בית המשפט העליון. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין הסכימו עם סולברג. את הפליטה ייצגו עוה"ד אסף וייצן ומירב בן-זאב, ואת המדינה - עוה"ד הדס ערן ומתניה רוזין.