שופט בית המשפט העליון,
אלכס שטיין, דחה על הסף (23.11.23) שתי עתירות נוספות נגד שחרור האסירים במסגרת עסקת שחרור החטופים שבידי חמאס. בג"ץ שב ומדגיש, כי מדובר בסוגיה מדינית-ביטחונית המסורה בידי הממשלה והוא לא יתערב בה.
ארגון בחרנו בחיים של משפחות שכולות ובני משפחותיהם של מקצת מן החטופים טענו, כי יש צורך בחנינה של נשיא המדינה או מפקד אזור יהודה ושומרון לצורך שחרור האסירים ולא די בהחלטת ממשלה; ההסכם עם חמאס רווי סיכונים ביטחוניים ועלול לפגוע בפעילות צה"ל ברצועה; אינו מבטיח את שחרור כל החטופים ובכך מפלה בין דם לדם; ולכן יש למנוע את העסקה או לפחות לדחות את יישומה עד שצה"ל ישלים את כיבוש צפון הרצועה. בעתירה השנייה טענו נפגעי טרור, כי בטחונם האישי עלול להיפגע בשל שחרור מחבלים למזרח ירושלים וכי על הממשלה להבטיח תחילה את ביטחון הציבור.
שטיין אומר כי העותרים הנוכחיים - כמו בעתירת ארגון אלמגור שנדחתה אתמול - מבקשים מבג"ץ להתערב בשיקולי מלחמה ושלום המסורים לממשלה. על השחרור של חלק מן המחבלים לשטחי ירושלים הוחלט בהתאם לחוות דעת של גורמי הביטחון, וחזקה עליהם ועל הממשלה שהפעילו ויפעילו את שיקול דעתם בנושא. הממשלה אינה חייבת למסור לציבור מה בכוונתה לעשות אל מול סיכון ביטחוני זה, וחזקה עליה שהיא תשקול מסירת הודעה מתאימה לקורבן טרור על שחרורו של המחבל הרלוונטי.
בנוגע לצורך בחנינה פורמלית אומר שטיין, כי השחרור נעשה על-פי חוק יסוד הממשלה שאינו מצריך חנינה כזאת. חזקה על הממשלה, כי ככל שיש צורך בחנינה - כמו בעסקת שליט - היא תדאג לכך. שטיין מוסיף: "ברי הוא כי הממשלה חותרת לשחרורם של כל החטופים וכי מי שמפריד ומפלה ביניהם הוא ארגון הטרור חמאס ועושי דברו, אשר ניצבים מולה".
עוד מעיר שטיין, כי מעבר לכך שהכנסת ביטלה את עילת הסבירות - הרי ש"גם אילו היה בידינו להתערב בהחלטת הממשלה בגדרה של דוקטרינת הסבירות, לא ניתן היה לתארה כהחלטה ששום ממשלה סבירה לא הייתה מקבלת בנסיבות העניין. מדובר בהחלטה קשה, שנתקבלה בנסיבות חירום קשות מנשוא". לבסוף מציין שטיין, כי אי-צירוף כל משפחות החטופים כמשיבים מצדיק את מחיקת העתירות. השופטים
דוד מינץ ו
יחיאל כשר הסכימו עם שטיין. את העותרים ייצגו עוה"ד משה פולסקי ודניאל שימשילשוילי.