בית המשפט העליון שחרר (5.12.23) את עו"ד משה שרמן מייצוגו של העבריין יניב זגורי, המואשם - יחד עם שישה אחרים - בשלושה מעשי רצח, נסיון רצח, עבירות נשק ועוד. בכך באה לסיומה סאגה חסרת תקדים שנמשכה למעלה משנה, וכללה איומים קשים מצד זגורי ואנשיו על חייהם של שרמן ובני משפחתו. המשפט נמשך מזה שש שנים ופרשת התביעה טרם הסתיימה, בין היתר בשל מהלכים של זגורי נועדו לעכב ולשבש אותו ככל האפשר - כולל הערמת מכשולים אין-ספור על ייצוגו. זגורי הודיע מספר פעמים שאינו מוכן ששרמן ימשיך לייצג אותו ואף גידף אותו באולם. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את בקשתו של שרמן להתפטר, משום שהחלפתו חייבה הפסקה של חודשים ארוכים בדיונים עד שמחליפו ילמד את החומר. בינואר השנה הורה בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי לדון שוב בבקשתו של שרמן להתפטר. לאחר מכן הצטרף עו"ד אביגדור פלדמן להגנה ובית המשפט קבע ששרמן יסייע לו, אך גם פלדמן ביקש להשתחרר מהייצוג בטענה שלא הספיק ללמוד את התיק; בקשותיו נדחו. הפיתולים נמשכו חודשים ארוכים, שרמן ביקש שוב ושוב לשחררו מהייצוג, אך בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו. בקבלו את ערעורו של שרמן אומר השופט יצחק עמית, כי במצב רגיל הוא היה משוחרר מהייצוג זה מכבר, אך מדובר במגה-תיק הנמשך כאמור שנים רבות, ולכן "שני אינטרסים נוגדים מתנגשים בפנינו. האינטרס של המערער והאינטרס המערכתי של ניהול משפט פלילי כסדרו וכהלכתו, ומכאן הדילמה הקשה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי". עמית עומד על הזכות לייצוג בהליך פלילי ועל הכללים לשחרור סניגור מייצוג, כולל השיקולים של יעילות הדיון. לדבריו, "לא נעלם מעינינו החשש של המדינה להשלכות רוחב, בהיבט זה שנאשמים ישתמשו בזכות לייצוג על-מנת לעכב ולחבל בהליך המתנהל כנגדם בשל סיבות שונות, כמו ניסיון לחלץ הסדר טיעון וענישה מקלה. "אך יש לזכור כי גם הסניגור הוא ככל האדם, ובפרפרזה על הקטע המפורסם מהמחזה 'הסוחר מוונציה' נתמה אף אנו - וכי אין לסניגור עיניים? אין לסניגור ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? בהינתן זכויות יסוד כמו כבוד האדם וחופש העיסוק, נקבע בפסיקה ש'אין לקבוע כי הסניגורים נעדרי זכויות. בוודאי אין לקבל את ההנחה לפיה מרגע שסניגור קיבל על עצמו ייצוג של לקוח הוא כבול בהסכמתו זו בכל מצב ובכל מחיר'. אף רשאי בית המשפט לומר לנאשם 'עד כאן' וכי מיצה את זכותו לייצוג". במצב הנוכחי, אין אפשרות ששרמן ימשיך לייצג את זגורי, קובע עמית. עיכוב בתיק הוא תוצאת כמעט בלתי נמנעת, אך לאחר חקירות ענק של שני עדי המדינה המרכזיים (13,000 עמודי פרוטוקול) - נראה שלא צפויות חקירות נגדיות ארוכות של יתר העדים. עוד מציין עמית, כי כרגע לא שוחרר פלדמן מהייצוג, והוא רומז שלא יהיה מקום לקבל ערעור שלו על החלטה זו של המחוזי, שכן התסבוכת הייתה נמנעת אם הוא לא היה נכנס לתמונה והייצוג היה מועבר לסניגוריה הציבורית.

ברק-ארז: להגן על עורכי הדין

עמית גם עומד בצורה חריגה על האופן בו על המחוזי להמשיך ולנהל את התיק. הוא מציין את המשאבים העצומים המושקעים בו, וכי "התנהלותו של זגורי ושל הנאשמים האחרים מעלה חשש ברור כי לנאשמים יש אינטרס לגרור את המשפט ככל שניתן". עמית מדגיש, כי מקובלת עליו עמדתו של המחוזי ולפיה אין למסור לזגורי את מפתחות ניהול התיק. הוא נותן גיבוי לשורה של החלטות של המחוזי, בהן הבהיר בין היתר לסניגורים את המשמעות של הימנעות מחקירה נגדית. לבסוף קובע עמית, כי בשלב זה פלדמן ועו"ד אליז קסנטיני ממשיכים לייצג את זגורי; הסניגוריה הציבורית מתבקשת להיכנס לתיק בהקדם האפשרי; העברת ההגנה לידיה יכולה להיעשות בצורה הדרגתית; אם ייווצר מצב בו זגורי לא יהיה מיוצג, בית המשפט רשאי להודיע לו שהוא מיצה את זכותו לייצוג ויכול לחקור בעצמו את העדים. השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה, כי "למערכת המשפט גם אחריות להגן על עורכי הדין מפני פגיעה בהם בעת שהם ממלאים את תפקידם זה... [כולל] בהגנה על עורך הדין מפני מצב שבו נכפה עליו המשך ייצוג בנסיבות שמעמידות אותו בסכנה או במצוקה". לצד זאת, על בית המשפט "להימנע ככל הניתן ממצב שבו חוטא ייצא נשכר, כך שהצורך לטפל בחילופי ייצוג יחבל בקידומו של המשפט". עוד מדגישה ברק-ארז, כי "זכותו של נאשם להחליף את סנגוריו השכם והערב, אינה בלתי מוגבלת. אף מתוך עמדת מוצא זהירה המכירה בחשיבות הרבה של שמירה על זכויותיו של מי שעומד למשפט פלילי, יש למנוע גלישה לעבר שימוש לרעה באותן זכויות תוך פגיעה באינטרס הציבורי שבקיום הליך פלילי תקין. ייתכנו מצבים חריגים שבהם בית המשפט יראה את הנאשם כמי שמיצה את זכותו לייצוג, אם כי מתוך שאיפה לצמצומם של מצבים אלה למינימום ההכרחי, וזאת כמוצא אחרון בלבד". השופט נעם סולברג הסכים עם עמית. את שרמן ייצג עו"ד יורם שפטל; את המדינה ייצגו עוה"ד עמרי כהן וסיגל דהן-הירש; ואת לשכת עורכי הדין - עו"ד רלי אבישר-רווה.