מאות מבני קהילת בני המנשה מצפון-מזרח הודו התאספו בחמישי האחרון בעיירה צ׳ורנצ׳יפור במדינת מניפור להדלקת נר ראשון של חנוכה. על-פי המסורת המועברת בין הדורות, חברי קהילת בני המנשה בהודו רואים עצמם כצאצאים של שבט המנשה, אחד מעשרת השבטים שגורשו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון, לפני יותר מ-2,700, שנים על-ידי מלך אשור. לאורך שנותיהם הרבות בגלות, בני המנשה לא ידעו דבר על חג החנוכה וכמובן שלא חגגו אותו. לכך קיימת סיבה היסטורית מאוד פשוטה: אבותיהם הוגלו מארץ ישראל כ-560 שנה לפני האירועים ההיסטוריים שקשורים לחג החנוכה. "הסיפור על הנחישות ההרואית של המכבים לשמור על זהותם היהודית נטוע עמוק בקרב קהילת בני המנשה, קהילה שכנגד כל הסיכויים ובמאמץ עצום הצליחה לדבוק באמונה היהודית של אבות אבותיה לאורך מאות שנים", מסר מייסד ויו"ר שבי ישראל מיכאל פרוינד. "בחנוכה הזה, כל בני המנשה מתפללים לשלומם של חיילי ישראל ולחזרתם בשלום הביתה של כל החטופים בעזה". לאחר גירושם מארץ ישראל, אבותיהם של בני המנשה נדדו במשך מאות שנים ברחבי מרכז אסיה ובמדינות המזרח הרחוק לפני שהתיישבו בצפון מזרח הודו, לאורך הגבולות של בורמה ובנגלדש. לאורך כל תקופה זו הם המשיכו לעסוק ביהדות בדיוק כפי שעשו אבותיהם, כולל שמירת שבת, שמירת כשרות, חגיגות ומועדים ושמירה על הלכות טהרת המשפחה, ולא זנחו לרגע את החלום לשוב יום אחד לארץ אבותיהם, ארץ ישראל. מספרם של בני המנשה נאמד כיום בכ-10,500 נפש. עד כה, כ-5,500 מקרב הקהילה עלו לישראל תודות לארגון שבי ישראל, וכ-5,000 עדיין ממתינים בהודו להזדמנות לעלות לארץ.