סכסוך קשה בין חברת מידאס השקעות בנדל"ן לבין חברת ריט 1, השותפות בחברת גני שרונה שהיא הבעלים של 15 מבנים לשימור במתחם שרונה בתל אביב (הגובל ברחוב קפלן, מול הקריה). מידאס טוענת, כי ריט והמנכ"ל שמואל סייד פועלים בצורה פסולה בניסיון להשתלט על החברה המשותפת ולהימנע מלשלם לה מיליוני שקלים על-פי ההסכם ביניהן.
מידאס נמצאת בשליטת יוסף שטיינמן ובנו רן שטיינמן, מנכ"ל החברה, המחזיקים יחדיו ב-36% ממניותיה; החברה נסחרת בשווי של 52 מיליון שקל והיא למעשה חסרת פעילות. ריט נסחרת בשווי של 3.2 מיליארד שקל, ואת המחצית הראשונה של השנה סיימה בהכנסות של 288 מיליון שקל וברווח של 330 מיליון שקל. בעלי המניות העיקריים הם אלטשולר-שחם (11%), קופות הגמל של הפניקס (9%), הפוליסות המשתתפות ברווחים של מגדל וקופות הגמל של הראל (8% לכל אחת).
מידאס הגישה (13.12.23) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 18 מיליון שקל נגד ריט והמנכ"ל שמואל סייד, שהוא גם הדירקטור מטעם ריט בחברת גני שרונה. היא מציינת, כי בשנת 2018 הפכה ריט לבעלת המניות הגדולה בחברה לאחר שרכשה חלק ממניותיה של מידאס; ריט מחזיקה ב-50%, בידי מידאס 33%, והיתרה מחולקת בשווה בין משרד הפרסום אדלר-חומסקי לבין חברת אמאר יועצים. באותה עסקה שילמה ריט 18 מיליון שקל תמורת 18% מהמניות, דהיינו לפי שווי חברה של 100 מיליון שקל. ערכה הנוכחי של גני שרונה הוא העומד במרכז המחלוקת בין הצדדים.
מידאס אומרת כי ההסכם מ-2018 קבע שהרוב בדירקטוריון גני שרונה יישאר בידיה והיא תמשיך להיות חברת הניהול של הפרויקט. עוד נקבע, כי באוגוסט 2023 תיערך התחשבנות לגבי שווי החברה, ולפיה ריט תשלם או תקבל הפרש ביחס למחיר המקורי של העסקה. לאחר ביצוע התחשבנות זו, תעבור למעשה השליטה לידי ריט, שתוכל להחליף את הדירקטוריון, חברת הניהול וזכויות החתימה.
לדברי מידאס, ערב ביצוע ההתחשבנות היה ברור שמגיעים לה מיליוני שקלים נוספים, בשל הזינוק במחירי הנדל"ן בחמש השנים האחרונות, הפחתת המימון הבנקאי של גני שרונה מ-125 ל-104 מיליון שקל והגידול בהון העצמי המיוחס לנכס מ-101 ל-114 מיליון שקל. לפי חישוביה של מידאס, היא אמורה הייתה לקבל 12 מיליון שקל נוספים - דהיינו זינוק של 66% בשוויה של גני שרונה. אולם, ריט טענה ששווי החברה ירד בכ-50% ולכן על מידאס להחזיר לה 8.6 מיליון שקל.
המומחה טוען: בריונות משפטית לטענת מידאס, לאחר שהיא דחתה את עמדתה של ריט והודיעה על ביטול ההסכם משנת 2018, החלה ריט במהלכים שנועדו להתחמק מן התשלום הנוסף ולהותיר בידיה את המניות שרכשה לפני חמש שנים, כך שתוכל ליטול את השליטה בפרויקט. מידאס מונה שורה של פעולות פסולות שלטענתה ביצעו ריט וסייד, ובהן: ניסיון לשנות את הרכב הדירקטוריון וזכויות החתימה ולהחליף את מידאס בחברת ניהול אחרת; ניסיון למנוע את אישור דוחותיה של גני שרונה למחצית הראשונה ודרישה להכניס בהם פרטים שיפגעו בחברה; איומים של סייד על רואי החשבון של גני שרונה (ארנסט אנד יאנג); הקלטת סתר של ישיבת הדירקטוריון בסוף אוקטובר בידי סייד; נסיונות להקפיא את הפעילות הפיננסית של החברה ב
בנק הפועלים תוך איומים כלפיו; ניסיון ליטול לעצמה את המידע והמסמכים של חברת הניהול.
מידאס מצטטת חוות דעת של פרופ' ברק אורבך, מומחה בינלאומי לממשל תאגידי אותו שכרה, ולפיה סייד ניסה לקדם את ענייניהם של ריט ושלו-עצמו תוך ניצול מעמדו כדירקטור בגני שרונה והפרת חובת האמונים שלו לחברה. עוד טען אורבך, כי עורכי דין ממשרד קסוטו - המייצג את ריט - ניסו להתערב ביחסיה של גני שרונה עם בנק הפועלים וארנסט אנד יאנג תוך פגיעה בטובתה, ויצא בחריפות נגד ההקלטה שביצע סייד. אורבך אף כינה את מעשיהם של ריט וסייד "בריונות משפטית". לדבריה, בתגובה לכך דרשה ריט מאורבך לחזור בו ואיימה לפעול נגדו באמצעים משפטיים אם יסרב.
בנוסף לתביעה הכספית, מידאס מבקשת מבית המשפט לקבוע, כי ריט מקפחת אותה ופועלת בניגוד לחוק החברות; להורות להחזיר לה את המניות שמכרה ב-2018 כנגד השבת התמורה שקיבלה; להורות על היפרדות בין הצדדים בדרך שבית המשפט ימצא לנכון; להדיח את סייד מדירקטוריון גני שרונה ולקבוע שהוא פעל בניגוד עניינים ושהוא ביצע הפרת אמונים כלפיה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד גיא נאמן, לילך קינן וענבל אלקיים, וטרם הוגש כתב הגנה.