הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ
צביקה פוגל קיימה (יום ב', 18.12.23) דיון בנושא דיווח לפי סעיף 19 כא(ג) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב - 1971.
מצבת הכלואים בישראל נכון ליום 10.12.2023 עמדה על 19,372 כלואים, עלייה של למעלה מ-3,000 במצבת הכלואים מפרוץ המלחמה, מצבת הכלואים טרם המלחמה עמדה על 16,353. תקן הכליאה הנוכחי שנקבע בפברואר 2023 עומד על 14,500 כלואים והוא בתוקף עד ה.31.1.2024. מספרי הכלואים בבתי הסוהר כיום גבוהים משמעותית מתקן הכליאה. מנתוני שב"ס עולה כי הצפיפות בבתי הסוהר מתקרבת לרמתה בעת מתן פסיקת בג"ץ ב-2017, ומשמעות הדבר היא שהעלייה החדה במספר הכלואים מחקה כמעט לחלוטין את כל הצעדים שננקטו מאז כדי לפתור את בעיית הצפיפות.
בשב"ס מזהירים כי בקרוב הם לא יוכלו לקלוט אסירים חדשים בבתי הסוהר וכי קיימת מצוקת כוח אדם חמורה בשמירה על הכלואים. "אנחנו קרובים מאוד למיצוי מלוא המקומות של אסירים בבתי הסוהר" כך אמר במהלך הדיון סג"ד אליאסף זכאי, ראש ענף תחום הכליאה בשב"ס. לדברי זכאי: "אי אפשר לצופף אסירים עד אין סוף. בכל שבוע שחולף מצטרפים לבתי הסוהר 200 אסירים נוספים. שירות בתי הסוהר יודע להתמודד עם מאסר של 20 אלף אסירים לכל היותר ואנחנו מאוד קרובים למספר הזה. במקביל לעלייה במספר האסירים יש לנו מצוקה של כוח אדם בשב"ס ואנחנו יצאנו בקמפיין גיוס אגרסיבי למערך שלנו".
סעיף 11ב לפקודת בתי הסוהר קובע כי לכל אסיר יהיו "מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי". במסגרת הוראת השעה שהסדירה את ההוראות החלות בעת מצב חירום כליאתי נקבע כי מנהל בית הסוהר יהיה רשאי להלין אסיר שלא על מיטה "רק בנסיבות שבהן לא ניתן לספק לו מיטה לתקופה קצרה ככל האפשר", וכי לאסיר שלא סופקה לו מיטה יסופק מזרן כפול. מרחב המחיה המינימלי, שממנו ניתן לחרוג בעת מצב החירום הכליאתי, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון (יוני 2017). בית המשפט קבע כי מרחב המחיה המינימלי לאסירים ולעצירים המוחזקים בבתי הסוהר צריך לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות לאסיר בתא הכולל שירותים ומקלחת, ו-4 מ"ר לפחות בתא שאינו כולל שירותים ומקלחת.
לפי הנתונים ששב"ס הציג במהלך הדיון, 84% מהאסירים הביטחוניים שוהים במרחב מחיה הנמוך מ-3 מ"ר לאסיר. ושיעור האסירים הפלילים הביטחוניים שוהים במרחב מחיה הנמוך מ-3 מ"ר לאסיר עומד על 18%. סג"ד אליאסף זכאי, ראש ענף תחום הכליאה בשב"ס: "לגבי אסירים ביטחוניים, בממוצע בכל תא יש 10 אסירים. בבית הכלא קציעות יש תא מאסר של 45 מטרים ששוהים בו 30 אסירים ביטחוניים. כיום, מעל ל-3,000 אסירים ישנים ללא מיטה על מזרון בלבד".
עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית: "יש אלפי עצורים ששוהים בשטח מחייה של מתחת ל-3 מ"ר וזאת בניגוד להוראת בג"ץ. מצד אחד אנחנו לא רוצים למלא את הרחובות שלנו בעצורים מסוכנים, אך מצד שני אנחנו לא רוצים לרמוס את הזכויות הבסיסיות של האסירים. מאז פרוץ המלחמה אנחנו צריכים לבחון לעומק הצעות לחלופות למאסר בבתי הסוהר".
המשרד לביטחון לאומי לדיווח לוועדה על צעדים נוספים שננקטים לטיפול במצב החירום הכליאתי. בין הצעדים המשרד פועל לקידום תיקון חקיקה שיאפשר מתן חופשה מיוחדת לאסירים - תזכיר חוק בנושא פורסם להערות הציבור ביום, 5.12.2023 לתקופה של 21 ימים, עד ליום .26.12.2023.
עו"ד אביב ישראלי, עוזרת משפטית ליושמ"ש המשרד לביטחון לאומי: "מדובר בהסדר של חופשות לאסירים אזרחי ישראל במשך 45 ימים טרם השחרור, מההסדר הזה הוחרגו אסירים ביטחוניים ואסירים שמסכנים את שלום הציבור. ההסדר הזה נועד לאפשר רווחה בבתי הכלא הישראלים בשל הצפיפות הגדולה. החופשות שיינתנו יהיו מפוקחות ויאפשרו מעצר בית בזמן החופשה. השר לביטחון לאומי פנה לראש הממשלה ולשרים נוספים על-מנת להסב את תשומת ליבם לתנאי הכליאה הקשים ולצפיפות שנוצרה בבתי הסוהר בשל המספר הרב של האסירים בישראל".
עו"ד
רותם טובול, ועדת שב"ס, לשכת עורכי הדין: "משפחות רבות פונות אלינו על כך שאסירים מבוגרים ישנים על מיטות שדה או על מזרנים בלבד וזה מצב שהוא קשה מאוד. צריך לחשוב על דרך של קיצור זמן המאסר לאסירים שזהו המעצר הראשון שלהם ע"מ להקל על הלחץ בתוך בתי הסוהר".
יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל סיכם את הדיון: "לישיבת המעקב הבאה אנחנו נזמין את כלל גורמי הביטחון הרלוונטיים הנוספים כדי שנוכל להיערך בצורה הטובה ביותר. יש בישראל מספר מוגבל של תאי מאסר ומספר מוגבל של סוהרים, לאור המספרים האלה אנחנו צריכים להתאים את תנאי הכליאה ואת מספר האסירים".