תם (19.12.23) מחזור המיונים הראשון לגלי צה"ל, במתכונתו המחודשת, וכעת הוא מציג שינוי של ממש: 53% מהמתגייסים שיצורפו לשורות התחנה מהקיץ הבא, נמנים על אשכולות 4-1 או אוכלוסיות מיוחדות (כפי שהוגדרו ע"י צה"ל). בחודש מאי האחרון, הודיע מ"מ מפקד גלי צה"ל, דני זקן, על רצונו להוביל שינוי בהליך הקבלה לתחנה הצבאית, כזה שיוביל לפתיחת שערי התחנה ובטווח הארוך שערי עולם התקשורת בכלל, לקבוצות נוספות בציבור. הוועדה המקצועית-מייעצת, שכינס זקן, הניחה תשתית לעידכון מסלול המיונים לתחנה, כך שיאפשר איתור מוצלח יותר של מועמדים בעלי כישורים עיתונאיים חדים, שיתכן שהוחמצו בעבר. הוועדה כללה את הד"ר מוטי גיגי, שהיה ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, הד"ר לירון לביא מאוניברסיטת בר-אילן, אשת גלי צה"ל לבנת בן חמו, מפקד קורס העיתונאים - הד"ר אלעזר בן לולו, עמרי סרייסקי - רמ״ד איתור ומיון במיטב, עדי חדד ומרים וינשטיין - נציגות יחידת ממד"ה ומ"מ מפקד גלי צה"ל-דני זקן. בהמשך להמלצות הוועדה, עודכן מסד שלבי המיון לתחנה: ראשית הוחלט "לרדד" את תנאי הסף כדי לגשת לשלב הסינון הראשון עבור מלש"בים הנמנים על אשכולות סוציו-אקונומיים 4-1 ואוכלוסיות מיוחדות (יוצאי העדות האתיופית והדרוזית ובוגרי החינוך החרדי). בשלב המבחנים המקוון הופחת משקל שאלון הידע הכללי, המהווה הסנן הראשון במעלה הדרך, והורחבו עולמות התוכן בו עוסקות השאלות, דוגמת עולם הדיגיטל ועוד. בנוסף הורחב המשקל של מבחני כישורים ומיומנויות עיתונאיות ובהם חדות מחשבה, יצירתיות, עיבוד טקסט ועוד המעידים על התאמה לתפקידים בגלי צה"ל. 250 מועמדים עברו את שלב המבחן המקוון והמשיכו לשלב המבחנים האחרון שבו נבחנו על-ידי אנשי גל"ץ ומערך מדעי ההתנהגות בצה"ל (ממד"ה) בהדמיות ובראיונות אישיים. מהם התקבלו 52 פרחי עיתונות חדשים. ימים יגידו כיצד תשפיע ההחלטה לשנות את מבחני הכניסה על אופי התחנה ועל הרמה המקצועית שלה, אך אלה יורגשו בעיקר בתקופת כהונתו של המפקד החדש של התחנה שייכנס כמינוי קבוע. כזכור, ניסה זקן להטמיע קוד אתי בתחנה, אך בעקבות ביקורת מצד עיתונאים ותיקים בתחנה וחבריהם בתקשורת גנז את תוכניתו. בגלי צה"ל אומרים כי תוצאות המיונים מפתיעות במיוחד, שכן למרות ששוריינה מכסה ייחודית למלש"בים מקבוצות האוכלוסייה האמורות - כ-50% מהמתקבלים נמנים על קבוצות אלו, אך לא היו זקוקים כלל לעזרה זו כדי לעבור. 53% מהמתגייסים החדשים לתחנה, הם תושבי הפריפריה או יוצאי אוכלוסיות מיוחדות, זאת לעומת פחות מ-10% בשנים קודמות:

• 6 מתוכם נמנים על העדה האתיופית או הדרוזית

• 2 בוגרי החינוך החרדי (בן ובת)

• 14 יוצאות החינוך הדתי

• 5 תושבי מה שהוגדר בעבר ערי שדה (פיתוח)

• 5 תושבי יהודה ושומרון

• 5 תושבי ההתיישבות הכפרית

• 55% תושבי ערים גדולות, בחלוקה הבאה:

• 6 מירושלים

• 3 מתל אביב ומנתניה (מכל אחת)

• 2 מחיפה, מאשקלון, מגבעתיים ומבאר שבע

הד"ר אלעזר בן לולו, מפקד קורס העיתונאים: "בשנים האחרונות אנו מזהים הן בשלב האיתור המקדים והן בשלב פענוח השיבוץ לתפקיד, עד כמה 'תסמונת המתחזה' גוברת בקרב תלמידים ומלש"בים שמגיעים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית וממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לא שאין מופעים שונים של התסמונת הזו גם בקרב אלו שמרגישים 'בבית' במרחב הזה, אך עדיין הדבר ניכר יותר, בקרב אוכלוסיות שבמשך שנים לא זכו לייצוג הולם בתקשורת. עדיין בישראל 23' ישנן שכונות, שבהן בתי הספר מציעים לימודי סייבר ודיפלומטיה, ויש שכונות שבבית הספר שלהן מסתפקים במקצועות ליבה להשלמת בגרות מינימלית. הליך האיתור והשירות בגל"ץ מהכיר ביכולת של הפרט לשינוי והתאמה, תוך חוזרות (רפלקסיה) למיצוב החברתי שלו. לפני שנתיים הגשתי תוכנית לרגל חג הסיגד. בפתח התוכנית התנצלתי בפני המאזינים, שאני בתור מי שלא נמנה מבני העדה האתיופית, ניצב מאחורי המיקרופון. אני מקווה שבזכות המיונים האלו בקרוב תתייצב או יתייצב בתוכנית הבאה שתוקדש לסיגד, אדם שלא מדבר 'עליהם' אלא 'מהם', זו גישה אחרת". הד"ר מוטי גיגי, חבר הוועדה המייעצת: "הוועדה בחנה את הנתונים בשנים 2023-2017. הנתונים הראו שמאשכולות חברתיים כלכליים 4-1 הגיעו לגלי צה"ל פחות מ-3%. וכ-5% אחוזים הגיעו מאשכול חברתי כלכלי 9. חוסר האיזון זעק לשמיים. ישבנו להבין את כל תהליך המיון מתחילתו ועד סופו על-מנת לתת מקום וביטוי לכלל הקבוצות בחברה. מה שעשינו הוא תהליך איכותי שמקבל אנשים איכותיים מהפריפריה החברתית - כלכלית - גאוגרפית, מבלי לפגוע באיכות המתקבלים. מה שנעשה בתבחינים ובתהליכי המיון, הוא לא פחות ממהפכה. כראש בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר אני יודע כמה סטודנטים מוכשרים יש מהפריפריה, שכל מה שהם היו צריכים זו הזדמנות. לראשונה הם יוכלו לקבל אותה. אם אנחנו רוצים לנצח יחד אנחנו גם צריכים לתת לכל הקבוצות מקום שבאמת נוכל לנצח ביחד גם בשש אחרי המלחמה". עדי חדד, פסיכולוגית ויועצת תעסוקתית המתמחה בפסיכולוגיה של אומני במה, ונציגת ממד"ה בוועדה המייעצת: "היה לנו חשוב שהעוברים לקורס השנה יגיעו מאוכלוסיות שונות, למשל תושבי פריפריה גאוגרפית, דתיים לאומיים, חרדים, יוצאי אתיופיה, מלש"בים מהעדה הדרוזית וכן מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לשם כך שמנו את הדגש לאורך התהליך על מיומנויות ו'אינטואיציות' עיתונאיות טובות, ופחות על ידע כללי ורקע עיתונאי בהכרח". סיכם דני זקן, מ"מ מפקד גלי צה"ל: "איששנו באופן מלא את הנחת היסוד ולפיה מתן הזדמנות לנוער מהפריפריה, יביא לאיתור כישרונות רבים ומגוונים. בטרם החל התהליך, קבעתי כי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית תהיה כשליש לפחות מכלל המתקבלים לקורס העיתונאים. הנתונים שמים ללעג את הטענה כי מהלכים מסוג זה מורידים את הרמה. עבורי זו הגשמת חלום".