ח"כ
אליהו ברוכי אמר כי יבואן שרוצה לייבא סוללה לוקח לו מעל שנה לאשר דגם, ושאל למה אי-אפשר להסתמך על אישור תקינה אירופית. ח"כ
דן אילוז בירך על צמצום האסדרה והוסיף, כי הוא מקבל פניות רבות על כך שמכון התקנים מהווה חסם לעסקים קטנים, שמגיעים אפילו לסף פשיטת רגל, וקרא לטפל בכך. ברקת התייחס לעניין מכון התקנים ואמר כי הוא לא רלוונטי לתיקון. ח"כ
אריאל קלנר בירך גם הוא על הורדת החסמים והצטרף לדברים באשר לצורך בעיצומים משמעותיים. ח"כ
סימון מושיאשוילי הביע גם הוא חשש, כי "כולם ייהנו מהדייסה ולצרכן לא יישאר". היו"ר ביטן הגיב כי הוא לא יכול להבטיח הורדת מחיר, אך הוועדה תעשה את העבודה שלה וכוחות השוק יצטרכו לעשות את שלהם.
מנכ"ל מכון התקנים, גלעד גולוב, הביע תמיכה בהצעה וביקש אכיפה יותר טובה ושקיפות. "אם תופסים מישהו צריך לתלות אותו על העץ הכי גבוה שכולם יראו, אנחנו מבקשים שכל רבעון יפרסמו כמה בדקו, כמה תפסו ומה עשו למי שתפסו", אמר. ביטן אמר כי אפשר לעשות זאת אחת לחצי שנה והשר ברקת הוסיף כי זה מקובל עליו. מנגד, יו"ר ועד עובדי מכון התקנים,
ליאור רוזן, הזהיר מפיטורי עובדים ואמר כי ברפורמות הקודמות המכון הפריש שליש מכוח האדם. הוא ביקש לאפשר ליצרנים להמשיך להגיש למכון מסמכי בדיקה, ככל שיחפצו בכך. ביטן תמך בכך, ככל שהדבר יהיה וולנטרי ולא יחייב את היבואנים.
נציגת פורום קהלת, זואי כהנא, הביעה תמיכה בהצעה ואמרה כי זה יעזור מאוד להפחתת הנטל בתהליך הייבוא, והדבר יכול לסייע גם לעסקים שקורסים בזמן המלחמה. היא אף הביעה תמיכה בהרחבת הצעדים להתאמת האסדרה לנעשה באירופה.
סמנכ"ל לובי 99, רחל גור, אמרה כי היא "קצת מבולבלת", שכן צעדים דומים עברו בחוק ההסדרים לפני שנתיים, והזכירה כי כבר אז התריעה שהרפורמה ההיא לא מספקת. היא ביקשה לוודא שהפעם החקיקה תעשה כמו שצריך ושהיישום יהיה אפקטיבי, וקראה לאפשר גם לאזרחים לתבוע על הפרות חוק. נציגת הייעוץ המשפטי של משרד הכלכלה, קרני קירשנבוים, הסבירה כי ברפורמה הקודמת הייתה הקלה משמעותית, אך עדיין נדרשו היבואנים לאישור מקדים. לדבריה, התיקון הנוכחי יבטל גם את הצורך הזה.