התקנת מצלמות בידי המעסיק במקום העבודה מהווה עילה להתפטרות עם פיצויים (בדין מפוטר), למרות שמדובר בצעד חוקי. כך קובע לראשונה שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב. שגב מזכיר (12.12.23), כי יש פעולות לגיטימיות של המעביד המאפשרות לעובד להתפטר ולקבל פיצויים, כמו למשל קיצוץ שכר רוחבי. בפסיקה כבר נקבע, כי הזכות לפרטיות היא זכות יסוד וחלק ממערך זכויות המגן במשפט העבודה, וכי בנסיבות מסוימות - פגיעה בה מאפשרת התפטרות בדין פיטורים. עוד הוא אומר, בין היתר על-פי מאמר של אלכס שטיין לפני מינויו לבית המשפט העליון, כי רשות היחיד היא המקום בו אדם מצפה לפרטיות. במקרה שעמד לפני שגב, המצלמות שהוצבו בקרבת התובעת תיעדו את גבה, סביבת עבודתה, חפציה, צג המחשב, פניה וחלק מפלג גופה העליון. מדובר ברשות היחיד שלה ובצילום הפוגע בפרטיותה, הוא קובע. זאת ועוד: המצלמות הוצבו בלא היוועצות עם העובדים וללא הסבר, והמעסיק דחה את בקשתה להזיז את המצלמות או להעביר אותה למקום אחר. שגב קיבל חלקית את תביעתה של רויטל אלקנר נגד משרד עריכת הפטנטים של ד"ר מרק פרידמן, בו עבדה בשנים 2017-1999. אלקנר, שהייתה מנהלת המשרד, התפטרה בשל הצבת המצלמות ותבעה פיצויי פיטורים, ושגב קבע שפרידמן ישלם לה 430,000 שקל. שגב דחה את תביעתה של אלקנר לפיצוי על התעמרות (אותה לא הוכיחה) ולתשלום בונוס (לו לא הייתה זכאית). פרידמן חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. נציגת הציבור עירית אילון הסכימה עם שגב. את אלקנר ייצג עו"ד דוד בכור, ואת פרידמן - עו"ד ירדן פישר.