ח"כ ארז מלול: "מדובר בצעד חשוב וגדול עבור מי שחרפו את נפשם למען המדינה ומגיע להם לקבל את כל הזכויות. עם זאת, אוכלוסייה אחת לא יכולה להשכיח אחרת וצריך להחיל בהגבלה גם את נפגעי פעולות האיבה, שברגע זה עומדות 60,000 תביעות שלהם. אנשים שנפגעו גופנית ונפשית ואין להם גב ומשענת או ידע כיצד להתמודד עם הביטוח הלאומי. עורכי הדין הם ברובם אנשים טובים ויקרים, אבל חלקם מנצלים את חוסר הידע ואת המצב הנפשי של הנפגעים ומחתימים אותם על הסכמים לא ראויים". ח"כ דבי ביטון תמכה גם היא בהצעת החוק, אולם ציינה כי כדי שהתובע יממש את זכויותיו, חשוב שיהיה מיוצג על-ידי עורך דין בתביעות מול משרד הביטחון. לדבריה, "צריך לדעת שהתביעות האלה דורשות הרבה עבודה, לעיתים מורכבת, ולוודא שעם ההגבלה זה עדיין יהיה מתגמל עבור עורכי הדין".

רו"ח נתנאל שקד, נציג הלומי הקרב: "כולנו מבינים שעורכי דין צריכים להרוויח את פת לחמם. אבל יש עורכי דין שמחתימים נכי צה"ל על הסכמים שפוגעים בחלשים ביותר, כמו הסכמי היוון שלוקחים מקצבת הנצרך ומהתגמולים לפעמים עד גיל 80. זה מגיע לסכומים של 400-300 אלף ש"ח וכדי לשלם את זה הנכה לוקח הלוואה. יש עורכי דין שעושים את זה שהם נכי צה"ל בעצמם". עו"ד ערן בקר מלשכת עורכי הדין הביע חשש כי הצעת החוק תעשה 'יותר נזק מתועלת' לנפגעים, ואמר כי היא עלולה למנוע מנכי צה"ל ייצוג משפטי ראוי. כמו-כן ציין כי "ללשכת עוה"ד ישנם בלמים ואיזונים וכבר בשנת 2019 קבעה שעו"ד שגובה שכר טירחה מגמלאות מהוונות עובר עבירה אתית עד כדי שלילת רישיון. אם עו"ד התרשל בעבודתו ניתן להגיש נגדו תלונה, גם בעילום שם, וכל תלונה שתוגש תטופל בצורה מסודרת". על-פי עו"ד ענת גינזבורג מהלשכה, במהלך השנים הוגשו תלונות בודדות בלבד על מקרים מהסוג הזה, והן טופלו בוועדת שכר הטרחה ובוועדת האתיקה של הלשכה. עו"ד עומר יעבץ, נכה צה"ל ויו"ר משותף לוועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכה, הוסיף: "חוק הנכים וחוק נפגעי פעולות איבה שונים מחוקי תאונות הדרכים ומנכות כללית בהיבטים כמו קביעת אחריות וקשר סיבתי. זה לא דומה ולכן לא צריך להחיל כאן כללים שווים". עוד ציין כי "עורכי דין נשכרים במיקור חוץ על-ידי אגף השיקום ומקבלים מיליונים עבור ייצוג המדינה מול נכי צה"ל והצעת החוק הזו עלולה לייצר מגבלה קשה שתפגע בייצוג הנכים עצמם". עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים אמר: "התבקשנו על-ידי שר המשפטים לכתוב הצעת חוק ממשלתית בנושא שתחול על נכי צה"ל, משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. אנחנו עובדים על זה באינטנסיביות בשבועות האחרונים ואני מקווה שיופץ תזכיר בתוך כשבועיים. מדובר בתשלומים שהמדינה משלמת לאוכלוסיות חשובות ויקרות. הרצון של המדינה הוא כמובן שהכסף יגיע לידי האנשים. מצד שני, אנחנו לא רוצים לקבוע רף נמוך מדי לשכר הטרחה כדי שכן יהיה ייצוג. לכן אנחנו נעזרים ברו"ח יהודה מלול שמומחה לתחום, כדי להגיע מתווה הנכון". עוד ציין סומך כי בכוונת המשרד לגבש הסדר מיוחד לחללי ה-7 באוקטובר ולבקש תחולה למפרע לחוק מתאריך זה. עו"ד רועי משולם מארגון נכי צה"ל הביע תמיכה בהצעת החוק, אך ציין כי בנוסח הנוכחי ישנן לקונות רבות שיש להסדיר. רותי פרמינגר מארגון נפגעי פעולות האיבה ציינה גם היא את חשיבות ההצעה והחלתה גם על נפגעי פעולות איבה. כמו-כן אמרה: "יש לנו מחלקה משפטית שעומדת לרשות חברינו ללא תשלום ואנחנו פונים לכל מי שצריך עזרה להגיע אלינו להתייעצות לפני שפונים לעורך דין". עו"ד ורד מושקובסקי, מנהלת הקליניקה להכרה בנכות צבאית בקריה האקדמית אונו: "התחום של נכות צבאית הוא רחב מאוד, יש הליכים פשוטים ויש מסובכים. יש לנו המון פניות מאנשים עם הסכמי שכר טירחה קטסטרופליים או יחס מחפיר. יש כאלה שלוקחים שכר טירחה מופרך בלי קשר לתוצאות, עורכי דין שהעבירו תיקים בלי אפילו לעדכן לקוח, תקפו לקוחות שהחליטו להפסיק את הייצוג ועוד. הם עושים לכולנו עוול. צריכה להיות הגבלה מורכבת, כשהסכום צריך להיות דינמי ולהיגזר מסוג התיק וסוג ההליך המשפטי. כך עורכי הדין יקבלו שכר טירחה מתגמל על-פי העבודה". בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר מיוזם החוק ח"כ מיכאל ביטון לקיים שיח משותף עם לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות האיבה וגורמים נוספים המעוניינים להתייחס להצעת החוק, במטרה לגבש נוסח מוסכם. במקביל, ציין, כי הוועדה ממתינה לקבלת תזכיר הצעת החוק הממשלתית בנושא.