אין בסיס לטענות נגד שופט בית משפט השלום בתל אביב, איתי הרמלין, לפיהן הורה להסיר את דגל ישראל כאשר דן בענייניהם של עצורים פלשתינים. כך קובע (26.12.23) נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשעבר שופט בית המשפט העליון. הטענות הועלו בחודש שעבר בחדשות 12 וגררו שורה של תלונות ואף התקפות בוטות על הרמלין. בפרסום נטען, כי כאשר דן הרמלין בהיוועדות חזותית במעצרים אלו, הוא הורה לשב"ס להסיר ממסך הווידאו את דגל ישראל וכיתובים פרו-ישראלים. עוד נאמר כי הוא לא התיר לשב"ס להציב דגל ישראל מאחורי חשוד בתמיכה בחמאס. התלונות הוגשו בין היתר בידי שר הפנים, משה ארבל; יו"ר ועד מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, רומי קנבל; ומנכ"ל ארגון הימין "בצלמו", שמאי גליק. כולן הסתמכו אך ורק על הפרסום בחדשות 12. הרמלין הבהיר בתגובה, כי מעולם לא דרש להסיר את דגל ישראל ומעולם לא הוסר דגל לפי הנחייתו. הוא אמר כי כל דיוני המעצרים שערך מאז פרוץ המלחמה נערכו כאשר הדגל מוצב על מוט באולמו כמקובל ודגל נוסף מופיע ברקע של העצור על המסך. הרמלין הוסיף, כי "התלונות הן רק מרכיב אחד בגל הסתה ושנאה עצום ומסוכן שהתבסס על שקרים וסילופים אשר הופנו כלפיו בזמן מלחמה, וזוהי ההזדמנות הראשונה שניתנת לו להגיב למסכת השקרים שבבסיס הדברים". הרמלין הסביר, כי ב-1.11.23 הבחין, כי בתחתית המסך לא מופיע שמו של בית המעצר אלא המשפט "עם ישראל חי וקיים". הוא ביקש מנציג שב"ס להחליף לכיתוב הנדרש - "בית מעצר אבו כביר". אולם, אנשי שב"ס התעלמו מהנחייתו והחליפו את הכיתוב במשפטים שונים לאורך הדיונים. הרמלין הודיע לנציג שב"ס שהוא מפסיק את הדיונים עד שהנחייתו תתמלא ושיתלונן על כך - ורק אז הופיע הכיתוב הדרוש. לאחר תום הדיונים הוא נקרא אל סגנית נשיא בית המשפט והתבקש לתת מענה לשאלת העיתון ישראל היום. "קשה לא לחשוב שהיה מי שביקש להתגונן מפני תלונה על התנהגותו שביזתה את בית המשפט, בדרך של תקיפת בית המשפט והצגתו כלא פטריוטי", הוסיף הרמלין.

"לא דרשתי, לא הנחיתי ולא הוריתי"

בנוגע לדגל אמר הרמלין, כי ביום התורנות הראשון שלו במלחמה, הוא העיר לנציג שב"ס באולמו, "על כך שהדגל התלוי על הקיר בבית המעצר מופיע כרקע לעצורים, וזאת שלא כמקובל באולם בית המשפט שבו הדגל ניצב מחובר למוט ליד השופט. לא נקטתי בכל צעד פוגעני - לא דרשתי שהדגל יוסר, לא הנחיתי להסירו ולא הוריתי דבר בעניין. כל הדיונים שנערכו בפני באותו יום ובימי הדיונים הבאים, נערכו כאשר דגל אחד ניצב לידי ודגל אחר מופיע כרקע לעצור". הרמלין מעיר, כי באותו יום דן בעיקר בענייניהם של שוהים בלתי חוקיים ולא בחשודים בתמיכה בחמאס. הרמלין הוסיף: "הארכיטקטורה של אולם בית המשפט נועדה לשרת ולהגן על ערכים שונים כגון כבודו של בית המשפט, כבודם של הצדדים (לרבות עצורים) ועורכי הדין, שוויוניות, העדר פניות של בית המשפט ועוד. ערכים אלה חשוב לשמור כמובן גם בשעות קשות למדינה. עצם הצורך בשימוש במערכת להיוועדות חזותית, אומנם מקנה שליטה טכנית מסוימת לגופים שמחוץ לבית המשפט כשב"ס, אך הוא אינו צריך להשפיע על הערכים שאותם נועדה לשרת הארכיטקטורה של אולם המשפט". מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, הבהיר בתשובה לפנייתו של שהם, כי על דיון בהיוועדות חזותית חלים כל הכללים החלים בדיון פיזי, ולכן אפילו אם היה ממש בתלונות נגד הרמלין - לא היה כל טעם לפגם בהתנהגותו. לאחר הפרסומים בעניינו של הרמלין, הוסיף שפיצר, הוא מצא לנכון להוציא הנחיה רוחבית ולפיה יש לציין בתחתית המסך את שמו של בית המעצר וניתן להוסיף דגל בבית המעצר. שהם אומר כי בהנחיות להיוועדות חזותית אין התייחסות לכיתובים שיופיעו על המסך ולהצבת דגל בחדר ההיוועדות, וטוב יעשה שר המשפטים אם ידאג להסדיר זאת. לגבי הרמלין קובע שהם: "טוב עשה השופט משלא איפשר העלאת כיתובים שונים על המסך, ואפילו מדובר בכיתובים שכוונתם חיובית נוכח המלחמה בה נתונה היום מדינת ישראל. כמו-כן, נהג השופט כהלכה בהערתו, כי הדגל שנתלה על הקיר בבית המעצר הופיע כרקע ושלא כמקובל באולם בית המשפט בו ניצב הדגל מחובר למוט. השופט לא הורה, כנטען בתלונות, על הסרתו של דגל המדינה". לבסוף אומר שהם, כי "יש להביע צער על השפה המתלהמת בה נקטו אחדים מן המתלוננים, כשמתברר כי הטענות שהוטחו בשופט בכל הנוגע לדגל המדינה לא שיקפו כהלכה את המציאות".