אישה שהסתירה מבן-זוגה לשעבר את לידתו של בנם ואת ברית המילה, תפצה אותו ב-70,000 שקל. בית המשפט המחוזי בחיפה הכפיל את סכום הפיצוי אותו פסק בית המשפט למשפחה בעיר, תוך שהוא מאמץ את ביקורתו החריפה על האם. בני הזוג ניהלו מערכת יחסים במשך שבע שנים ונפרדו בשנת 2019, כאשר האישה הייתה בחודש השביעי להריונה. הבן נולד מספר שבועות לפני התאריך המשוער, האם הסתירה מן האב את הלידה, מסרה לו שהיא עודנה בהריון ימים מספר לאחר מכן, הסתירה מהמוהל את קיומו של האב ולא רשמה את שמו בנתוניו של התינוק. עורכת דינה של האישה היא שהודיעה לאב על הלידה, יומיים לאחר הברית: "הריני להודיעך כי היום עם שובי לעבודה לאחר חופשת הפסח, בה שהיתי בחו"ל הודיעה לי מרשתי כי היא ילדה ביום... בשעה טובה". השופט אריה נאמן אומר (25.12.23): "בית משפט קמא בפסק דינו ובמסקנותיו, לא חוסך את שבט לשונו מהתנהגותה הזדונית וחסרת תום הלב של האם, תוך שהינו קובע פעם אחר פעם ובאופן חד-משמעי, כי האם הזיקה לאב במודע ובכוונת זדון, באופן אקטיבי ע"י תחבולה, מתוך כוונה שהנזק יקרה, תוך הצגת מצג שווא לאב ולמוהל ושיקרה להם, הכל בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הנסיבות". בית המשפט למשפחה גזר את הפיצוי לאב מתוך חוק לשון הרע, המעניק פיצוי מירבי של 50,000 שקל ללא הוכחת נזק, וכדי שלא להחמיר עוד יותר את המצב - קבע שהאם תשלם 35,000 שקל. בקבלו את ערעור האב אומר נאמן, כי היה על בית המשפט לראות כנקודת מוצא את הפיצוי הכפול הקבוע בחוק לשון הרע על כוונה להזיק, ולכן יש להכפיל את התשלום בו תחויב האם, בלא להוסיף פיצויים עונשיים. השופטת אספרנצה אלון הסכימה עם מסקנתו של נאמן, אם כי לדעתה המקור אינו חוק לשון הרע, שאינו חל על מעשיה של האם. "אכן יש להביע סלידה מהסתרת לידה של בן, כמו-כן הסתרה וקיום ברית מילה של בן בהיחבא. שני האירועים הינם אירועים מכוננים בחייו של אדם בחברה הישראלית. דרך הגינוי הנתונה לבית המשפט היא על דרך קביעה של פיצויים עונשיים", היא אומרת. השופט חננאל שרעבי הסכים עם המסקנה ואמר שאין צורך להכריע בין שתי הדעות לגבי מקור הפיצוי. האם חויבה גם בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את האב ייצגו עוה"ד עמוס צדיקה וניר שם-טוב, ואת האם - עו"ד הדס פרידמן-כהן.