לשכת המסחר תל אביב מבקשת (3.1.24) מבית המשפט המחוזי בעיר לפסול את צו הארנונה של העירייה ל-2023 לגבי סיווג נכסים ללא שימוש ולהורות לה לקבוע תעריף סביר החל מהשנה הנוכחית. בעתירה נאמר כי הצו המדובר שונה מהרוב המכריע של צווי הארנונה בישראל, וכולל סיווג שיורי לנכסים שאינם למגורים או המשמשים למשרדים, שירותים ומסחר. מתחת לסיווג השיורי קיימים בצו שימושים ספציפיים יותר, כגון בתי מלון תעשיה ומחסנים. במקרים רבים, החלופה היחידה לסיווגו של נכס ללא שימוש היא התעריף המירבי הכלל-ארצי לנכס שאינו בנק - 409.37 שקל למ"ר לשנה. זאת, בשעה שאם היה נעשה בו שימוש - התעריף היה נמוך בשליש. בעתירה נטען, כי מדובר בנטל כבד מנשוא, בלתי נסבל ובלתי חוקי על בעלים של נכסים כאלה, שאף אינם נהנים מדמי שכירות ובמקביל צריכים לעיתים לעשות בעלויות המימון של רכישת הנכס. בצו הארנונה לא נקבע סיווג לנכס שאינו בשימוש, ולנוכח החובה להטיל ארנונה בהתאם לשימוש - היה על העירייה לקבוע סיווג ותעריף לאפס שימוש. אלא שבמצב הנוכחי, ממשיכה הלשכה, נוצר לעיתים מצב בו אפס שימוש מוביל ל-100% ארנונה. העירייה מנמקת זאת בכך שתקנות ההסדרים אינן קובעות תעריפים מרביים ומזעריים לנכס ריק, ועל כן אין חובה לקבוע תעריף לסיווגו של נכס ריק. לשכת המסחר דוחה זאת, בנימוק שהתקנות קובעות תעריפים מרביים ומזעריים ותו לא. צו הארנונה אינו אמור להתעלם משימוש אפס כה ייחודי, אם החלופה היא התעריף המירבי הכלל-ארצי. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עדי מוסקוביץ ואופיר אלמליח, וטרם הוגשה תגובת העירייה.