מניין הרוגי חיזבאללה להיום עולה לשישה ול-153 בסה"כ. כך על-פי דיווח של ארגון הטרור. בחיזבאללה משווקים את המטח של עשרות הרקטות היום כפגיעה בנכס אסטרטגי של חיל-האוויר, ומבטיחים שההמשך יבוא, אך בקרב גורמים ביטחוניים אין ודאות באשר לנכונותו של חיזבאללה לעלות שלב.
עיתון אל אח'באר הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה דיווח, כי ארצות הברית מעוניינת לקדם עסקה מול הארגון, כדי לספק ערבויות לביטחונה של ישראל. יועצו המיוחד של נשיא ארצות הברית, עמוס הוכשטיין, אמר לנציגים הישראלים כי אין מקום לדיון בעניין ההסדרה בלבנון, לפני הפסקת המלחמה בעזה, בניגוד לדיווחים סותרים מצד נציגים צרפתים ובינלאומיים. "הם לא יודעים כלום ומציגים את הרעיונות שלהם כאילו מדובר בהצעות שהוצגו על-ידי הצד השני. הם רק מחפשים לשחק תפקיד בכל דרך שהיא", אמר הוכשטיין.
לפי הדיווח, הוכשטיין הגדיר את סדר העדיפות של ישראל בשני סבבי פגישות שקיים עם בכירים מדיניים, ביטחוניים וצבאיים בישראל. בראשו, הציב הוכשטיין את איום חיזבאללה על הגדר, שכתוצאה ממנו תושבים רבים עזבו את האזור. לתפיסת ישראל ביטחון יושג רק על-ידי הרחקת הכוחות מהגבול, תוך יצירת מציאות ביטחונית בעומק הגבול הלבנוני, כך שתבטיח שלא ישובו לאזור.
הוכשטיין העלה הצעה ליישום לאחר סיום המלחמה בעזה. בתוכֶן ההצעה, טיפול בנקודות יבשתיות הנתונות למחלוקת, 13 הנקודות ה"רשמיות" או 17 הנקודות שנמצאות בהכנה. הנהגת חיזבאללה אינה מעוניינת שהממשלה תתערב בכך. עוד עלתה בהצעה הכנת חזון מעשי לנסיגה ישראלית מהחלק הלבנוני של העיירה אל מארי עג'ר ללא התערבות של גורמים נוספים.
ישראל מבינה כי לא ניתן יהיה לדרוש מלבנון לנקוט צעדים מבלי שתראה את מחויבותה להחלטה 1701. הוכשטיין הציע לדרוש מהאו"ם "לנצל" את סעיף 10 בהחלטה 1701, הקובע כי למזכ"ל הארגון היכולת לפתח חזון כדי לנסות לפתור את סוגיית חוות שבעא/הר דב, תוך הסכמתה של ישראל לכך שהאזור יהיה בפיקוח כוחות בינלאומיים למשך תקופה שתלויה בסכסוך מול סוריה. בצד הלבנוני דורשים ששטח זה יוכר כחלק משטחה הטריטוריאלי של לבנון, ושהחלטה כיצד לטפל בנקודות המחלוקת עם סוריה תהיה נתונה להחלטתה.
הקשיים הפנימיים בלבנון כוללים משבר כלכלי ופוליטי מתמשך המונעים הרכבת ממשלה. ארה"ב מודעת לכך ותרצה ככל הנראה לסייע בענייני כלכלה ללבנון במיוחד בסוגיית החרם עליה כדי שיהיה מי לדבר וכדי לפטור אותה מחיפוש ערבויות מגורם חיצוני.