"לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה"
|
|
|
|
שופטי בית הדין לצדק היום [צילום: פטריק פוסט, AP]
|
|
שואו אמר כי מעשיו של חמאס אינם מצדיקים פשעים ורצח עם, אך הם מחייבים לאפשר לישראל להגן על עצמה. עימותים צבאיים הם תמיד אכזריים ופוגעים באזרחים, במיוחד כאשר מדובר בארגון המשתמש בכוונה באזרחים; ישראל מכבדת בצורה מלאה את החוק הבינלאומי, הדגיש שואו. הוא הזכיר, כי רצח עם מחייב כוונה וכי לא כל פגיעה באזרחים מהווה פשע שכזה. בהמשך טען שואו, כי לבית הדין כלל אין סמכות לדון בתביעתה של דרום אפריקה, משום שזו לא פנתה כנדרש לישראל לפני הגשתה, ואף הטעתה את בית הדין בנוגע למגעים בין המדינות אותם טרפדה דרום אפריקה. היא מיהרה לפנות לבית הדין, תוך שהיא יוצרת בדיעבד מראית פנים של פנייה מקדימה לישראל. שואו האשים את דרום אפריקה עצמה בהפרת האמנה, שכן היא תומכת בחמאס אשר ביצע פשעי רצח עם.
שואו עסק גם בנטל ההוכחה של עבירת רצח העם ואמר כי דרום אפריקה לא עמדה בו אלא הציגה רק שורה של השערות. בשלב של צווי הביניים על בית הדין לקבוע רק שהמעשים הנטענים עשויים להוות רצח עם – אך גם כאן יש להוכיח את הכוונה לבצע פשע זה. אם נעשו עבירות על החוק הבינלאומי, מערכת המשפט העצמאית והחזקה של ישראל תטפל בהן, הדגיש שואו; זה איננו עניינו של בית הדין לצדק. ישראל הזהירה מראש את האוכלוסייה האזרחית ומאפשרת להכניס לה סיוע – מה שמוכיח את ההפך מכוונה לבצע רצח עם.
שואו התייחס להתבטאויותיהם של פוליטיקאים ישראלים אותן ציטטה דרום אפריקה, בהסבירו את מבנה השלטון בישראל בכלל ואת ניהול המלחמה בפרט. לא ניתן להסתמך על ציטטות אקראיות של מי שאינם נמנים על מקבלי ההחלטות אשר במקרה הטוב הוצאו מהקשרן, כמו זו של עמיחי אליהו, הדגיש. הוא הפנה את בית הדין לאין-ספור התבטאויות והנחיות של בכירי הדרג המדיני והדרג הצבאי, בראשות נתניהו, ואשר מציגות את עמדתה האמיתית ומלמדות על מחויבותה הברורה להפחתת הפגיעה באזרחים. התבטאויות אחרות, אמר, באו מיד לאחר 7 באוקטובר ושיקפו את הטראומה, אך לא היו המדיניות המחייבת.
עוד דיבר שואו על זכותה של ישראל, כמו כל מדינה, להגן על עצמה בצורה מידתית; דרום אפריקה טענה שלישראל אין זכות כזאת אחרי 7 באוקטובר, ציין. אין לה זכות להפר את החוק ולבצע רצח עם, והיא אינה עושה זאת. תגובתה של ישראל הייתה ונותרה לגיטימית, היא הייתה ונותרה בהתאם לחוק הבינלאומי, תוך מאמץ חסר תקדים להגן על אזרחים במחיר קשיים לצה"ל והשקעת משאבים רבים. "דרום אפריקה מספרת רק חצי מהסיפור", האשים.
|
70,000 שיחות טלפון ליעדים צפויים
|
|
|
|
משפחות חטופים מחוץ לבית הדין [פטריק פוסט, AP]
|
|
ד"ר גלית רג'ואן ממשרד המשפטים תיארה את האסטרטגיה והטקטיקה של חמאס, המבוססות על הסתרת אנשיו ונכסיו בקרב אוכלוסייה אזרחית; הארגון רוצה שיהיו נפגעים אזרחיים, הדגישה. היא ציינה, כי 2,000 טילים ששיגר חמאס לעבר ישראל נחתו ברצועה וגרמו לנפגעים, המנהרות שחפר חמאס הן אלו שגורמות לעיתים לקריסת מבנים, והארגון שיגר טילים גם מתוך האיזורים ההומניטריים. היא הזכירה את השימוש הנרחב שעושה חמאס במתקנים ציבוריים, דתיים והומניטריים; חמאס הפך כל בית חולים ברצועה לבסיס טרור, הדגישה.
עוד עמדה רג'ואן על מאמציה של ישראל למנוע פגיעות בקרב אזרחים, והדגישה שבנושא זה טיעוניה של דרום אפריקה הם שקריים ומהווים תפירה שלהם לדעה שנקבעה מראש. רג'ואן הזכירה את מיליוני העלונים שפיזר חמאס, הקריאות ברשתות החברתיות להתבדל מחמאס ו-70,000 שיחות טלפון לתושביהם של יעדים צפויים – צעדים שלשיטת דרום אפריקה "מוכיחים" דווקא את הכוונה לבצע רצח עם.
רג'ואן אמרה כי אין ספק שאזרחים רבים בעזה סובלים בשל המלחמה בה פתח חמאס. ישראל פועלת להפחתת הסבל, בעוד חמאס עושה הכל כדי להשתמש באזרחים למטרותיו ומגביר את הפגיעה בהם. היא תיארה את פעולותיה ההומניטריות של ישראל ואת העיוותים בטענותיה של דרום אפריקה גם בנושא זה. אפשר לעשות יותר וישנם אתגרים, ישראל מחויבת לפעול להגבת הסיוע. המצב ההומניטרי אינו מלמד על כוונה לרצח עם, במיוחד לנוכח העובדה שחמאס פוגע בסיוע וגונב ממנו לטובת אנשיו, הדגישה רג'ואן. מעשיה של ישראל הם ההפך הגמור מכוונה לבצע רצח עם.
ד"ר עמרי סנדר ממשרד ש.הורוביץ אמר כי מעשיו של חמאס הם שמסכנים את תושבי הרצועה וגורמים לסבלם, וכי ישראל ומדינות נוספות עושות מאמץ ניכר להקל את מצבם. עובדה זו לא רק שומטת את הקרקע מתחת לטענת רצח העם, אלא גם מבקשתה של דרום אפריקה לצווי ביניים, המחייבים להוכיח את קיומה של סכנה מיידית וברורה לאותו עם. עוד אמר סנדר, כי גם הפחתת עצימות הלחימה – פחות כוחות קרקע ופחות הפצצות - מלמדת שאין צורך בצווי ביניים.
המאמצים להקלת הסבל נמשכים, מתרחבים ונושאים פירות, אמר סנדר, והציג מספר דוגמאות. לפני המלחמה נכנסו לרצועה 70 משאיות מזון ביום; כעת המספר הוא 109. אין מגבלה על אספקת מים לרצועה, ישראל מספקת מים משלה ומתקנת את הנזקים למערכת המים המקומית. בתי חולים נפתחו וחולים יוצאים מן הרצועה לטיפול בישראל ובירדן. כמות גז הבישול הנכנסת לרצועה היא זו שקבע האו"ם כנחוצה.
עורך הדין הבריטי כריסטופר סטייקר, מומחה מוביל למשפט בינלאומי, הסביר גם הוא מדוע אין מקום להוצאת צווי הביניים. הוא אמר כי לשיטתה של דרום אפריקה – מדינות הציר במלחמת העולם השנייה היו יכולות לקבל צווים שיפסיקו את פעולותיהן של בעלות הברית. סטייקר הדגיש, כי ישראל מחויבת לחוק הבינלאומי ופועלת להגברת הסיוע, ולכן אין מקום לצווים אלו. לא ניתן יהיה לכפות צווים על חמאס, בעוד שהם ימנעו מישראל להגן על עצמה מפני מעשי זוועה נוספים, יסכלו את המאמצים לשחרר את החטופים ויעניקו לחמאס יתרון על פניה.
|
|
|
נציגי דרום אפריקה היום [צילום: פטריק פוסט, AP]
|
|
המשנה ליועצת המשפטית למשפט בינלאומי, גיל-עד נועם, סיכם בשמה של ישראל: "לבית המשפט אין סמכות, כי דרום אפריקה לא הראתה מחלוקת בינה לבין ישראל וניסתה להטעות את בית המשפט כאשר טענה שיש מחלוקת. היא לא הוכיחה שיש הצדקה לצווי ביניים. האירועים מתחוללים במלחמה שיזם חמאס, הם כפופים לחוקי המלחמה הבינלאומיים ולא לאמנה למניעת רצח עם. ישראל נוקטת בצעדים מעשיים לטיפול במצב ההומניטרי בעזה.
"דרום אפריקה מנסה לתאר את ישראל כמדינה פורעת חוק, שכל מרכיביה עוסקים בהשמדת אוכלוסייה שלמה; אני יכול להעיד מכלי ראשון שזה לא נכון. כאשר התותחים רועמים בעזה, החוק אינו שותק – וזה המצב מאז הקמת המדינה". נועם תיאר את הייעוץ המשפטי והאכיפה בצה"ל, לצד הבקרה מצד מערך היועצת המשפטית, אשר נהנים מעצמאות מלאה; ובית המשפט העליון דן בעתירות בנוגע לניהול המלחמה.
נועם הזהיר, שקבלת בקשותיה של דרום אפריקה יחליש את המאבק ברצח עם, ויהפוך את האמנה למגן שמאחוריו יסתתרו ארגוני טרור שישתמשו במגנים אנושיים. "הם יקבלו איתות שביכולתם לבצע פשעי מלחמה ורצח עם, ולקבל את הגנת בית הדין" ויעודד את חמאס להאמין שביכולתו להמשיך לרצוח יהודים. מדובר בניסיון ציני להשתמש במונח "רצח עם" עצמו, הוסיף נועם.
|
|