שבועיים לאחר התפטרותה של מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, בשל עימותים קשים עם השר הממונה, דודי אמסלם, מפרסם (15.1.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח על רשות החברות ועל ניהולן של החברות. הוא מצביע על קשיים רוחביים מתמשכים, בלא ליטול צד בצורה ברורה בסכסוך בין השניים. נכון לינואר 2023, בכל סוגי החברות הממשלתיות, חברות-בנות ממשלתיות והחברות המעורבות, טרם איישו השרים 270 (44%) מתוך 620 משרות הדירקטורים, וב-96% מהחברות הממשלתיות (68 מתוך 71) חסרים דירקטורים. ב-28 חברות ממשלתיות (40%) אין יו"ר, ובהן ארבע חברות מרכזיות, כולל חברת החשמל ורפאל. כמו-כן אין יו"ר דירקטוריון ב-11 חברות-בנות וב-11 חברות מעורבות. בשש חברות ממשלתיות חסר דירקטור חיצוני, ובהן שתי חברות מרכזיות: מקורות ועמידר. בארבע חברות ממשלתיות חסר דירקטור בעל מומחיות פיננסית וחשבונאית, ובהן עמידר. ל-18 חברות ועמותות ממשלתיות לא נקבע קוורום לפעילות הדירקטוריון, כך שהחלטות עשויות להתקבל בידי דירקטור אחד בלבד. ב-21 חברות ממשלתיות שנקבע להן קוורום, הוא אינו מתקיים הלכה למעשה. ב-25 חברות ממשלתיות (35%) חסרים מעל 50% מחברי הדירקטוריון, ובהן רפאל. בנובמבר 2013 החלה רשות החברות הממשלתיות להקים מאגר של מועמדים לכהונת דירקטורים הנקרא "נבחרת הדירקטורים". הרשות פעלה לעיגון הנבחרת בחקיקה,אולם עד היום הדבר לא נעשה. ולא תמיד נעשה שימוש בה: בין ינואר 2018 למאי 2022 מינו השרים 118 דירקטורים שלא מתוך הנבחרת - שליש מכלל הדירקטורים - ו-42 מתוכם היו בחברות הגדולות. אנגלמן מצביע גם על העדר ייצוג הולם בחברות הממשלתיות לנשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלות ועולים. בשנת 2020 היה שיעור הנשים המועסקות בחברות רק 27% (לעומת 50% באוכלוסייה); שיעור המנכ"ליות היה 5% ושיעור הבכירות היה 25%. ערבים היוו רק 1.5% (לעומת 21% באוכלוסייה); לא הוצבו יעדים לשילוב חרדים ויוצאי אתיופיה ואין נתונים לגביהם. מבין הדירקטורים אשר מונו בשנים 2022-2018, נשים היו 40%; חרדים היו 3%; ערבים - 9%; יוצאי אתיופיה ובעלי מוגבלות - 1% לכל קבוצה; עולים - בכלל לא. מבין יושבי הראש, רק 14% הם נשים. עוד עוסק אנגלמן בסוגיית הדיבידנדים בחברות הממשלתיות, שהייתה סלע מחלוקת מרכזי בין אמסלם לרוזנבוים, תוך שהוא מציין את הימנעות השרים מחלוקת דיבידנדים עד מועד סיום הביקורת. שש מבין 14 החברות שהיו חייבות לחלק דיבידנד, לא עשו זאת בשנים 2021-2018 (לפני מינויה של רוזנבוים). באותן שנים הוכרזו רק 1.1 מיליארד שקל, בעוד העודפים הצבורים היו 9 מיליארד שקל (לא כולל 29 מיליארד שקל של חברת החשמל, שאינה חייבת לחלקם עד 2025). רשות החברות לא קבעה מדיניות פרטנית להכרזה על דיבידנד לכל חברה או קבוצת חברות בעלות מאפיינים דומים, וגם לא פנתה מדי שנה בנושא לחברות; בלא פניות כאלו, החברות לא הכריזו על חלוקת דיבידנד.

רואי החשבון לא מתחלפים

עקב הקשיים בכינוס הוועדה למינוי רואי חשבון מבקרים, ב-51 חברות ממשלתיות רואה החשבון מכהן מעל שש שנים, בניגוד לכללים; ב-18 חברות רואי החשבון מכהנים מעל 15 שנים. שבע שנים לאחר שהוועדה למינוי רואי חשבון הפסיקה את פעילותה, לא מינו שרי האוצר והמשפטים חברים בוועדה ורשות החברות הממשלתיות לא הצליחה לחדש את פעילותה. עקב כך, רואי החשבון של החברות הממשלתיות מכהנים תקופה ארוכה מזו המאושרת על-פי הכללים. רשות החברות לא פרסמה חוזר העוסק בסיכוני סייבר בחברות ממשלתיות. אין לה תמונת מצב עדכנית של מידת ניהול סיכוני הסייבר בחברות ועל אלו שלה עצמה, והיא טרם ערכה ביקורת רוחבית בחברות לבחינת היערכותן להתמודד עם הסיכונים. לרשות גם אין הוראות פרטניות לגבי כל חברה, בעניין תנאי הכשירות הנדרשים מבעלי תפקידים ניהוליים בכירים בחברה ובעניין בחירתם. הרשות לא בחנה מה יוגדר כתפקיד ניהולי בכיר המזכה בהטבות שכר מוגדלות. מאז 2017 לא קודמה הצעת החוק לתיקון חוק החברות הממשלתיות, וטרם ניתנו לרשות החברות כלים נוספים המקובלים כיום בגופי פיקוח ורגולציה אחרים בישראל, המאפשרים נקיטת צעדים נגד הגורמים האחראים לליקויים שמתגלים בתפקודי החברות. מדובר בין היתר בהטלת עיצומים כספיים, לרבות על נושאי משרה.