חברת ההזנק סיאברה, המנתחת דיסאינפורמציה ואיומים ברשתות החברתיות באמצעות בינה מלאכותית, השלימה הרחבה של סבב A בהיקף של 5.7 מיליון דולר בהובלת OurCrowd ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Founders Fund, Red Forest Ventures ו-Vulpes Ventures מסינגפור. הסבב מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-16 מיליון דולר. החברה הודיעה על מינויו של מייק פומפאו, לשעבר מזכיר המדינה של ארה"ב וראש ה-CIA, לדירקטוריון שלה. יחד עימו מצטרף לדירקטוריון סוני וו, מייסד Misfit, שנרכשה על-ידי Fossil Group תמורת 260 מיליון דולר, ואחד המשקיעים המוקדמים ב-Cyabra באמצעות Alabaster VC. Cyabra פיתחה טכנולוגיה יחודית מבוססת AI הסורקת מיליארדי שיחות המתרחשות באינטרנט, מבינה נרטיבים וחושפת קמפיינים של דיסאינפורמציה. סיאברה מספקת הערכה של רמת ההשפעה והשיח על נושא מסוים ברשת, כולל רשתות חברתיות, אתרי חדשות ומקורות מידע אחרים, ואומדת את רמת האמינות של המשתתפים בשיח. האלגוריתם של סיאברה מנתח את הפרופילים השונים המייצרים את השיח והמשתתפים בו, ומאתר פרופילים מזויפים. מלבד פרופילים מזויפים ומתחזים, סיאברה חושפת דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה (מידע שגוי), רשתות בוטים ותוכן הנוצר על-ידי GenAI (טקסטים ותמונות), ומספקת ללקוחותיה התראות בזמן אמת, ניתוחי עומק, תובנות והצעות לפעולה. בשנת 2022, בעת המו"מ על רכישת טוויטר, שכר אילון מאסק את שירותיה של סיאברה על-מנת לנתח את היקפי פעילות הבוטים ברשת החברתית. לאורך החודשים האחרונים ניתחה החברה את השיח התקשורתי בהקשר של המלחמה בעזה, בחנה 162 אלף חשבונות ברשתות החברתיות וגילתה שרבע מהם מזויפים, ומקדמים מסרים של החמאס, מפיצים פייק ניוז ותמונות לא אותנטיות. נציגי החברה הופיעו בפני ועדת הטכנולוגיה של הכנסת בדיון שעסק בשימוש בסכנות של כלי בינה מלאכותית המשמשים לצורך הפצת דיסאינפורמציה. סיאברה נכללה לאחרונה ברשימת 100 ההזנקים הלוהטים של מגזין Wired. Cyabra הוקמה ב-2018 על-ידי דן ברהמי, מנכ"ל החברה, יחד עם יוסף דאר, סמנכ"ל פרודקט, ועידו שרגא, CTO. החברה רשמה בשנתיים האחרונות צמיחה של פי 20 בהכנסות, בעיקר בקרב לקוחות במגזר העסקי שמתמודדים עם קמפיינים מאורגנים נגדם ברשתות החברתיות, המכוונים לפגיעה במוניטין שלהם. בין לקוחות החברה קונצרן התקשורת הסינגפורי Mediacorp, ממשלות וארגונים ציבוריים, בהם משרד החוץ האמריקני, המבקשים לזהות ניסיונות התערבות בבחירות והטיית דעת קהל, גופים פיננסיים וסוכנויות יחסי ציבור גלובליות. כספי הגיוס ישמשו להרחבת פעילות המו"פ ויצירת כלי זיהוי חדשים, גיוס כוח אדם והתרחבות לשווקים חדשים.