מדי שנה במדינת ישראל נבחנים 200,000 תלמידי כיתות י"א ו-י"ב בבחינות הבגרות. בדיון שהתקיים (יום ג', 16.1.24) בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שמעו חברי הכנסת על המתווה הייעודי לבחינות הבגרות בצל המלחמה, כשהוא מחולק לשלושה מעגלים עם היקף הקלות שונה, בהתאם לחומרת הפגיעה.

• מעגל ראשון - הקלות לכלל הארץ והן כוללות מיקוד החומר ותוספת זמן של 15% למשך זמן הבחינה.

• מעגל שני - נוגע לבתי ספר בהם לא ניתן היה לקיים כלל למידה פנים אל פנים מהשבעה באוקטובר ועד לאמצע דצמבר, מאחר שנתפסו לצרכים צבאיים. לתלמידים המצויים במעגל זה יחושב ציון הבגרות באופן כזה שיינתן משקל גבוה יותר לציון השנתי, מאשר ציון הבחינה.

• מעגל שלישי - הקלות לתלמידי עוטף עזה, מישובים בהם התקיימה לחימה פעילה ואזורים מפונים בצפון לאורך זמן וגם נפגעים ממעגל פגיעה ראשון מכלל הארץ: בבחינות במקצועות אנגלית, מתמטיקה, עברית יהיה שקלול שיאפשר צבירה של מספר רב יותר של נקודות עבור כל שאלה בבחינה, כך שמשקל הציון לשאלה יוכפל ב-1.15. כלל מקצועות ההומניסטיקה ברמת חובה יבוצעו בהיבחנות בית ספרית. לתלמידים ממעגל זה שיבקשו להיבחן במקצוע מוגבר אחר בהיקף של 5 יחידות לימוד, יהיה זה בהיבחנות פנימית.

מנהל אגף בכיר בחינות במשרד החינוך דויד גל ציין כי 94% מהנבחנים נמצאים במעגל הראשון. עם זאת, אמר כי קיים גם מעגל רביעי שלא פורסם, הכולל בתוכו שלושה בתי ספר שחוו פגיעה באופן קשה ולא מידתי ביחס ליתר בתי הספר. יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הד"ר טלי יניב, הוסיפה: "מבחינתנו העניין הוא לא רק מתווה הבגרויות, אלא מערכת הלמידה כולה. אנו מציעים לבתי הספר פתרונות שונים כגוון כיתה דיגיטלית, וזה תלוי ברצון של בתי הספר להשתמש באותם כלים". ח"כ משה טור-פז התייחס למתווה שהוצג: "כהגדרה, אנו צריכים להעלות את הסטנדרטים ולא להוריד אותם, ולכך נדרשת השקעה כספית. לדוגמה, בסוגיה של תלמידים שנושרים בעקבות נזקי המלחמה, לדעתי נצטרך לבנות מסלולים אישים שיכלו להתאים לכל ילד". במהלך הדיון חלק מחברי כנסת ביקשו התייחסות לגבי אוכלוסיות מסוימות שכרגע כלולות במעגל הראשון של המתווה. ח"כ לימור סון הר מלך: "אני רוצה להתייחס לאזור לחימה שלא הוזכר -אזור יהודה ושומרון. בתור חברת ועדת חוץ וביטחון אני יכולה להגיד שמדובר באזורי לחימה. אני גרה באזורים הללו ורואה את אי-היכולת ואת חוסר הפניות של התלמידים בתקופה הזאת ואני מבקשת לתת את הדעת על האזור הזה". ח"כ יוסף עטאונה: "הסיכוי של האוכלוסייה הבדואית לפגיעה מטילים הוא הכי גבוה בארץ והם אינם כלולים ברמות המחמירות של המתווה. אם מתייחסים לאותם הכפרים, כמו עומר ובאר שבע, יש כאן בעיה של ניתוק מהמציאות". מרבית הגופים שנכחו בדיון שיבחו את עבודת משרד החינוך על תהליך בניית המתווה, אבל עם זאת, העלו מספר סוגיות שלדעתם היו צריכות לקבל מענה אחר. יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף: "נעשה פה תהליך נכון וטוב אבל יש כאן שתי סוגיות שאינן מקבלות מענה. הראשונה בעיית התלמידים המפונים שלומדים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, יש להם בעיית הגעה למוסדות הלימוד ויותר מזה יש צורך באיתורם. בנוסף, הכללה במעגל הראשון של הפגיעה המינימלית גם אזורים שהוגדרו צהובים כמו ראשון לציון ות"א תקופה ארוכה ולתת להם מענה כמו מי שלמד בחיפה - זה יוצר חוסר שוויון". חברת הנהגת ההורים הארצית עינב דלח: "בנוסף למענה הפדגוגי, יש לחשוב גם על מענה רגשי: צריך לחשוב איך מטפלים ביום שאחרי באותם בתי ספר מבחינה רגשית, תקציבית". נציג ארגון מנהלי בתי-ספר, גיל מושקוביץ: "אני מרגיש שקורה כאן משהו קצת מוזר ואנחנו עלולים לטבוע במלא מעגלים. בואו ניתן למנהלי בתי הספר את המנדט לבוא ולהגיד מה המתווה שרלוונטי עבורם." בתגובה לדבריו אמר דויד גל ממשרד החינוך כי במצב כזה קיים חשש שהפער בהערכות השונות עשוי להיות גדול מדי. נציג מועצת התלמידים ונוער הארצית, איתן קוט: "באופן כללי התלמידים מרגישים שהמתווה טוב. עם זאת יש מספר בעיות נקודתיות שעלו: תלמידי אשדוד כלולים במעגל השני של המתווה רק לבחינות של מועדי חורף; מעגלים שלוש וארבע אינם יודעים באופן ברור מה כולל המיתווה; והעומס שאותו חשים התלמידים בשל המלחמה שקיצרה את שנת הלימודים בחודשיים". בתום הדיון סיכם יו"ר הוועדה ח"כ יוסי טייב: "הוועדה מברכת על מתווה הבגרויות על-אף התהייה מדוע לא שותפו ארגוני מנהלים או המנהלים עצמם. עם זאת, הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לתת את הדעת לגבי תלמידים מאזור יהודה ושומרון, לחדד למנהלים ולבתי הספר את המתווה אליו הם שייכים ולציין בפניהם כי יש ביכולתם יכולת ערעור בנושא". לתמונות מהדיון (דוברות הכנסת, דני שם טוב) [קישור]