מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר: "מי שקובע את התעריף זו רשות החשמל, שקובעת תעריף ומיד זה משליך על האופן שבו החברה תתפקד. בממוצע, יש יותר הפסקות חשמל, כי רשות החשמל לא נתנה ביטוי בתעריף לשדרוג המערכת. בסוף, הכסף כולו עובר לטובת הציבור הרחב לשיפור המערכת ולשדרוגה. חברת החשמל עושה הכל על-מנת להשתפר ולהתייעל לטובת הפחתה ככל שנדרש בתעריף החשמל, אבל כשלא מקבלים בתעריף מענה אובייקטיבי, אז יש נזקים. הינה בדרום, במלחמה יש נזקים כי הם היו מעל לקרקע. להטמנה צריך כסף. איש לא לוקח דיבידנדים - הכל מושקע ברשת, בייצור, בחלוקה, באספקה ובשינוע. רשות החשמל עושה מניפולציות ומכניסה שיקולים פוליטיים בתוך תעריף החשמל. כתוצאה משיקולים זרים, קובעים תעריפים שלא נותנים מענה שהרשת תשרת נאמנה את התושבים. לא נהיה שק חבטות של אף אחד מהמאסדרים. חברת החשמל הפכה להיות הבנק של הממשלה בנושאים שנוגעים לתעריפי חשמל.
"אין על רשות החמשל כל ביקורת - הם מחליטים, וזהו. הנזק של מדינת ישראל מאי דקות אספקה הוא אדיר. זה דבר יסודי במערכת כללית ולכן החברה מתייעלת בצורה רצינית ביותר ועושה הכל כדי להוריד עלויות, אבל כדי להיות יעיל חייבים גם לטפל במערכות - וזה דבר שיש לו עלויות".
רבקה לויפר, סמנכ"ל ברשות החשמל: "אם אנחנו משווים את עצמנו למדינות העולם אנחנו בחלק התחתון של המחירים. החברות צריכות החזר עלויות. המציאות בשנה זו היא שמחירי הפחם ירדו קצת והצורך בפיתוח גדול מאוד. שאר הפרמטרים האחרים היו מאוד בעייתיים - מדד המחירים, הריבית, ירידת ביקושים - בפרט השנה שמתמודדים עם זה שהיה פחות חורף-, ירידת צריכה כללית, ירידת צריכה בגלל המלחמה ועוד. מכירת אשכול נעשתה בצורה מעוררת הערכה. חברת החשמל תקבל סדר גודל של 4 מיליארד ש"ח ואת יתרת הכסף נעביר לצרכנים באי עליית מחירים. ההחלטות של רשות החשמל הן שקופות לגמרי. הפרוטוקולים נמצאים באינטרנט והכל יוצא לשימוע ציבורי. הטמנות קווי החלוקה קשורות לאמינות האספקה. דקות הפסקות חשמל עולות בעשור האחרון ומה שעוזר זה הטמנת קווי חשמל - הרשות הוציאה תעריפים מוגדלים.
"החוק אומר שהחברה צריכה להגיש את התוכנית והרשות צריכה לאשר את התעריף. לצערי, כבר שנה ממתינים שהחברה תגיש את התוכנית וזה לא מתחיל. כמאסדר, יש מתחים ביננו למפוקח וזה התפקיד. המצב הפיננסי של חברת החשמל הוא יחסית טוב מאוד, ואנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת".
חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק: "יש לנו איום תחרותי חדש וזה הרכב החשמלי. כבר בשנת 2030 לא אמורים לייבא לפה יותר רכבים מבוססי בנזין. השקנו דלקן אוניברסלי וגם צרכן בודד יכול לשלם פעם בחודש וליהנות מכל תחנות הדלק. איתרנו מתחמים של 40 מקומות לבנות תחנות דלק, אבל רמ"י אמרה שכל עוד זה לא מתוכנן, הקרקעות האלו לא ייצאו למכרז. בשלוש השנים האחרונות יש הקמות תחנות דלק בין 5 ל-10 תחנות כל שנה מאשר 25 תחנות שהיו בעבר. למרבית הנהגים שיש להם רכב חשמלי יש טעינה בבית, אבל הפריסה היא שיש ברחבי הארץ 3,950 שקעי טעינה איטיים ועוד 1,790 מהירים".
יו"ר הוועדה, ח"כ
מיקי לוי, סיכם: "המסקנות לגבי התייקרויות בענף המזון אינן מעודדות. בישראל משלמים כ-35% יותר ממדינות מקבילות. דוחות המבקר רלוונטיים לעניין המחירים כי בהם עולות טענות הן על הפיקוח על תחנות הדלק והן על התייעלות בחברת החשמל. עליית המחירים משליכה על כל אזרח במדינת ישראל במישרין ובעקיפין. בדיון עולים פערים ומתחים בין המאסדרים למבצעים - בטוחני שאם יישבו יותר יחד ליישב את הטענות, האזרח במדינת ישראל ירוויח יותר. זו מטרת הוועדה והיא תעקוב לראות שזה קורה".