"נשאלת השאלה למה אנשים יקחו על עצמם ועדות חקירה ובדיקה, אם המסקנות נזרקות לזבל". כך אומר נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, בהתייחסו להתעלמות הממשלה משתיים מהמלצות ועדת הבדיקה לבריחת האסירים מכלא גלבוע, שבראשה עמד: מינוי ממלא-מקום לנציב השב"ס (במקום נציב קבוע) וההימנעות מהדחת קצין בדרגת גונדר. הוא דיבר (16.1.24) בערב השקה לספרו של איתמר לוין, כתב News1, "ערעור פלילי" שהתקיים במרכז ענבל בתל אביב. "שלשום החליטה הממשלה למנות ממלא-מקום לנציב שב"ס. אנחנו - שלושה אנשים, שופט בדימוס ועוד שני אנשים רציניים - שמענו עדויות של שרים ושל קצינים בכירים בדרגת אלוף או גונדר והגענו למסקנה שאותה כתבנו שהעובדה שבשב"ס היה ממלא-מקום כמה שנים, זה איום ונורא וגרם נזק ניכר לשב"ס. אז הממשלה שלשום קבעה שיהיה ממלא-מקום". פינקלשטיין אומנם ציין כי לטענת הממשלה, ועדת הבדיקה קבעה שלא ניתן למנות ממלא-מקום לנציב שב"ס במינוי קבוע, ואילו מינויו של מזכירו הביטחוני של השר איתמר בן-גביר, קובי יעקובי, לתפקיד הוא זמני וכי ממילא לא פעילה הוועדה למינוי בכירים, אך מתח ביקורת על כך שמדובר בהתעלמות מן ההמלצות של הוועדה בראשותו. "קבענו שמפקד בדרגת אלוף [גונדר] צריך לסיים את תפקידו עד 1 באוקטובר. האם הנושא הזה עלה לדיון? התשובה היא שזה לא עלה לדיון, ואותו מפקד ממשיך בתפקידו". בהקשר האקטואלי ציין פינקלשטיין, כי לדבר יש משמעות לנוכח ההערכה ש"לפנינו עוד ועדות חקירה", כלשונו. "זאת חלק מהביקורת על כך שמקימים ועדות והמסקנות שלהן לא מקוימות".

אחריות אישית עקיפה ונרחבת

בהרצאתו התייחס פינקלשטיין בהרחבה לסוגיית האחריות האישית והאחריות המיניסטריאלית. בהקשר זה דיבר על ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט אליהו וינוגרד, שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה ואשר לא פרסמה מסקנות אישיות. לטענתו, מדובר היה בקיצור דרך שעשתה הוועדה - לאחר שבג"ץ קבע שעליה להוציא אזהרות ולשמוע את המוזהרים - מתוך רצון להימנע מעיון בעשרות אלפי מסמכים ומזימון עדים רבים מאוד, ולכן "החליטה שהיא מסתפקת במה שכתבה בדוח הביניים". הוא הזכיר, כי מדובר היה באחריותם של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, והרמטכ"ל, דן חלוץ. לדברי פינקלשטיין, הוא אינו בטוח שבג"ץ היה דוחה כיום - כפי שעשה ב-2006, ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה - את העתירה שדרשה להקים ועדת חקירה ממלכתית ולא להסתפק בוועדת בדיקה ממשלתית. פינקלשטיין הציב שלושה עקרונות יסוד להטלת אחריות: יש להבחין בין אחריות אישית לבין אחריות מיניסטריאלית; אחריות אישית כוללת גם אחריות ישירה וגם אחריות עקיפה; מבחן התוצאה כשלעצמו איננו קובע. אחריות מיניסטריאלית, הסביר, מוטלת על מי שעומד בראש גוף, גם אם לא ניתן למצוא באופן קונקרטי פגם ישיר או עקיף בהתנהגותו. עד היום לא הוטלה אחריות כזאת בידי שום ועדת חקירה/בדיקה; ועדת אגרנט, למשל, דנה רק באחריות האישית, באומרה שהאחריות המיניסטריאלית היא עניין לציבור ולבחירות. "האחריות האישית היא גם עקיפה, וזה מאוד מרחיב אותה", המשיך פינקלשטיין. "לא וידאת הוראות, לא הנהגת פיקוח, לא הנהגת שיטה נכונה. למשל: ועדת החקירה לטבח בסברה ושתילה הטילה אחריות אישית על אריאל שרון והוא נאלץ להתפטר". הוא העיר, כי אם ועדת החקירה לאסון מירון תלך בדרכן של ועדות קודמות, "אני מניח שהיא תקבע אחריות אישית ישירה או עקיפה, וכמעט בטוח שהיא לא תיכנס לאחריות מיניסטריאלית". בהקשר זה ציטט פינקלשטיין (שגם היה הפרקליט הצבאי הראשי) מדרש על משה רבינו שנמנעה כניסתו לארץ ישראל מכיוון שבתקופת מנהיגותו מתו כל בני הדור שיצא ממצרים. "לא יכול להיות שכשקורה כזה אסון קולסאלי, או כשקורה משהו דרמטי, לא יראו את המנהיג כאחראי. יש חזקה שאם לכל המדינה, לכל הצבא, לכל הגדוד, קורים דברים דרמטיים, זה לא יכול להיות שאתה שעומד בראש לא אחראי. או בגלל שזו אחריות מיניסטריאלית שצריך לקבוע אותה, או בגלל שחזקה שאם דבר כזה קולוסאלי קורה - אתה לא היית בסדר, גם אם אני לא יכול לנקוב בדיוק בנקודה שבה לא היית בסדר", אמר.