ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצ"ח להפחתת תוספת הפיגורים על אי-תשלום קנסות. המשמעות: במקום תוספת פיגור של 50% בחלוף המועד הראשון לתשלום ו-5% נוספים כל חצי שנה, תוספת הפיגור תשולם אחת לשלושה חודשים ובמצב המשק הנוכחי - תעמוד על כ-14% בשנה. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר כי "לפי חוו"ד כלכלית של בנק ישראל ושל משרד האוצר, שהוצגה בוועדה משך שעות ארוכות, זה ההסדר שמתמרץ אנשים לשלם קנסות. קשה לנו מאוד להצדיק כל תוספת מעבר לכך כשהרציונל הוא תמרוץ". היו"ר רוטמן ביקר את נציג האוצר שהציג הפסד הכנסות למדינה בסך כ-30 מיליון ש"ח בשנה וטען כי ההערכה שגויה שכן היא גבוהה מזו שהציג האוצר ביחס להסדר המצמצם יותר שהוצע ע"י הוועדה בשבוע הקודם. כמו-כן, הבהיר כי הערכת האוצר מבוססת על נתונים חלקיים של המרכז לגביית קנסות ביחס לשנות הגבייה הגבוהות ביותר, המתייחסים גם לעיצומים כספיים, שאינם חלק מהצ"ח, ושאינם מפרידים בין תוספת הפיגור הראשונה של 50% ל-5% המתווספים לאורך שנים, וכן שאינם מתייחסים להפחתות התוספות שניתנות ע"י המרכז לגביית קנסות עו"ד ענת הר-אבן, יועמ"שית רשות האכיפה והגבייה הציגה את נתוני המרכז לגביית קנסות בשנים 2020 עד 2023 ואמרה כי "בעניין הבקשות וההפחתות אי-אפשר היה לפלח את הנתונים לפי שנים ורואים את סך ההפחתות שהיו לגבי בקשות של 12,000 חייבים בשנים אלו, וכי סך ההפחתה היה כ-90 מלש"ח. אחוז העמידה בהסדרים הוא 70%, כך שמי שלא עמד בהסדר, ההפחתה בוטלה. בהתחשב. הסיבה ש-74 מיליון נגבו מתוך 571 מיליון, למרות שש-90% מסכומי המקור בתיקי משטרה נגבים לפני תוספת הפיגור הראשונה של 50%, היא שמדובר בחובות ישנים שלגביהם יש קשי גבייה משמעותיים. במקרה כזה לא מדובר בתוספת הראשונה של 50% אלא בתוספת החצי שנתית של 5% שההצעה לא מפחיתה". עידו חי מאגף התקציבים באוצר: "עדכנו את הערכת העלות התקציבית והפחתנו אותה בהתאם לנתוני רשות האכיפה והגבייה ובהנחה שהנתונים כוללים רק את ה-50% של תוספת הפיגור הראשונה, ונניח שזה חלק מעט יותר זניח מהמסה הגדולה של ה-50. כמו-כן בהנחה שכל הטבלאות שבפנינו רלוונטיות להצ"ח למרות שאין הבחנה בין הסדרים שאינם נוגעים לה, לו הייתה הפחתה ל-35% ב-2020 היה אובדן הכנסות של 23.5 מיליון שקל. אם סוכמים את סך הריביות שנגבו כולל על ברירת משפט, מדובר בהכרח על תיקים שלא נגבו. כשמסתכלים על סכומי הגביה, בהפחתה ל-35% מדובר על אובדן הכנסות של בין 35-30 מיליון לשנה גם לפי ההערכות המעודכנות. הנתונים כרגע כוללים את כלל התיקים ולא לוקחים בהכרח את הפילוח לפי השנים". עו"ד טליה ג'מאל מהייעוץ המשפטי לוועדה: "נושא העלות התקציבית חשוב לעניין ההליך הפרלמנטרי מבחינת כמות הח"כים המצביעים הנדרשת במליאה או הצורך בהסכמת ממשלה. עם זאת חשוב לזכור כי מטרת הקנסות היא לא שאנשים ישלמו ויעשירו את קופת המדינה, אלא שלא יבצעו עבירות פליליות. בהתאמה, תוספת הפיגור לא נועדה לצורך הגדלת תשלומי האזרחים, אלא מטרתה לתמרץ את האזרחים שלא להגיע למצב של תוספת פיגור אלא לשלם את הקנס בזמן אם הפרו את החוק. לעניין הנתונים- חשוב לציין שתשובת המרכז לגביית קנסות חלקית והם טרם העבירו את כל הפילוחים שהתבקשו. גם ביחס לנתונים שבפנינו, הטבלה השלישית שעניינה בקנסות המוטלות בעקבות הליך שיפוטי, אינה נכללת כרגע בהצ"ח ואין בנושא זה הפחתות ולכן אין להחשיב נתונים אלו בהערכות האוצר. גם, בטבלה השנייה נכללו הסדרים כמו עיצומים כספיים שאינם בגדרי ההצעה וכבר חל עליהם ההסדר של חוק פסיקת ריבית והצמדה, כך שלא ניתן לדעת מה היקף הקנסות שעליהם תחול ההצעה. כמו-כן, לא הועברו לוועדה נתוני שנת 2019 שהתבקשו בשל הקושי הקבוע לנתוני השנים 2021-2020 נוכח אופן הטיפול המיוחד בקנסות הקורונה. עידו חי: "בסוף יהיה כאן אובדן הכנסות. אפשר לדון בשאלה אם הכנסות המדינה הללו לגיטימיות אך המצב הנתון כרגע הוא שהן חלק מאובדן הכנסות וכל אובדן כזה מצריך מציאת מקור". עו"ד מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי אמרה כי המרכז מתנגד לכל הפחתה בתוספות הפיגור בשל ההשלכות הצפויות על הכנסות הרשויות המקומיות היו"ר ח"כ רוטמן סיכם: "אם אפשר היה להציע שתי חלופות להצ"ח בקריאה ראשונה, הייתי מציע גם חלופה של 35% פלוס ריבית והצמדה על קרן החוב, אך מאחר שלא ניתן, נאשר כעת את החלופה לפיה מהיום הראשון יחול ההסדר שקבענו ברפורמה שבחוק פסיקת ריבית והצמדה על קרן החוב. נשקול את הצורך של תוספת פיגור מדורגת לקראת הקריאות השנייה והשלישית. לפי חוו"ד כלכלית של בנק ישראל ושל משרד האוצר, שהוצגה בוועדה משך שעות ארוכות, זה ההסדר שמתמרץ אנשים לשלם קנסות. קשה מאוד להצדיק כל תוספת מעבר לכך כשהרציונל הוא תמרוץ. מאחר שהאוצר אומר שהצ"ח בכל מקרה תקציבית, זה ההסדר שנאשר כעת ונבקש את הסכמת הממשלה. אני עושה זאת למרות שהקביעה כי הצ"ח תקציבית אינה נכונה".