ד"ר יעל דרדיקמן-אופיר טוענת, כי חברת רמב"ם מד-טק של בית החולים רמב"ם ושלושה חוקרים בבית החולים ובפקולטה לרפואה בטכניון נישלו אותה מזכויותיה בפטנט למאבק בסרטן. החברה והחוקרים משיבים, כי לא היה לה כל חלק בפיתוח הפטנט, אם כי מביעים נכונות לבדוק לעומק את טענותיה. המחלוקת נחשפה (24.1.24) בתביעה שהגישה דרדיקמן-אופיר לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו היא מבקשת לקבוע שהיא הבעלים של 25% מן הזכויות בפטנט. רמב"ם מד-טק היא החברה למסחור ההמצאות של חוקרי בית החולים. יתר הנתבעים הם ד"ר יגאל לוריא-חיון, שהיה מנחה שותף בעבודת המחקר של דרדיקמן-אופיר; ד"ר ישי עופרן, חוקר סרטן בכיר ברמב"ם ובטכניון; וד"ר מיכל חיון, שהייתה המנהלת האדמניסטרטיבית של המעבדה בראשה עמד עופרן. שלושת רשומים בבקשת הפטנט כממציאים ובעלי זכויות. לדברי דרדיקמן-אופיר, היא השלימה בשנת 2020 את המחקר והוכיחה, לאחר ניסויים ארוכים ומפרכים, כי אובדן הפעילות של חלבון ספציפי בתאים מסוימים של מערכת החיסון, משפיע לטובה על פעילותם נגד גידולים סרטניים. לפיכך, ניתן להתמקד בחלבון זה בטיפולים נגד סרטן המבוססים על הפעלת מערכת החיסון של הגוף. היא אומרת כי לוריא-חיון נטל לעצמו את ממצאי העבודה תוך התעלמות מתרומתה; עופרן ליווה את המחקר באופן כללי בלבד ולא תרם להמצאה; וחיון לא תרמה לה דבר. דרדיקמן-אופיר טוענת, כי הנתבעים הגישו בשנים 2021-2019 בקשות פטנט בישראל ובארה"ב, המבוססות בצורה ברורה על ממצאי המחקר שלה. כל הדוגמאות והאיורים וכל פרק השיטות והחומרים בבקשות לקוחים מתוך אותו מחקר, והמאוחרות שבהן אף כוללות ניסויים שביצעה מאוחר יותר לבקשתו של לוריא-חיון. גם תיאור ההמצאה זהה לחלוטין לזה שלה, היא מוסיפה, והשימוש בממצאיה מסביר בדיעבד מדוע לוריא-לוין ביקש ממנה שלא לפרסם אותם ובכך פגע בה מבחינה מקצועית. דרדיקמן-אופיר מעירה, כי רמב"ם מד-טק הסכימה להעניק לה 5% מהזכויות, אך כאמור היא תובעת חלק גדול פי חמישה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד כרמל לוצאטו, אורן מנדלר ושמעון ממן. לתביעה מצורפת התכתבות בין באי-כוחה של דרדיקמן-אופיר לבין עו"ד יוסי מרקוביץ בשם רמב"ם מד-טק. מרקוביץ כתב, כי החברה הגיעה בזמנו למסקנה, כי אין הצדקה להציג את התובעת כממציאה בבקשות הפטנט: הרעיונות המרכזיים ויישומם היו של לוריא-חיון, הבקשות מתבססות על מחקרים שנערכו לאחר שהיא עזבה את המחקר ולחיון הייתה תרומה רבה להמצאה. מרקוביץ הוסיף, שהחברה מוכנה לבחון באופן מעמיק ובתום לב את טענותיה של דרדיקמן-אופיר וביקש ממנה ספציפית להתייחס לתרומתה להמצאה.